כשמדברים על הציבור המסורתי כמעט תמיד מתכוונים ליוצאי עדות המזרח. המסורתי הספרדי, למרות שאינו מקפיד על קלה כחמורה, חש שהמסורת היא חלק מזהותו. המסורתי האשכנזי, לעומת זאת, הוא זן לא מוכר. מקובל לחשוב שהאשכנזים מתייחסים אל האמונה כאל נוסחה מתמטית – או חיים דתיים מלאים או כפירה מוחלטת. הרב אברהם וסרמן הגיע אלינו כדי להאיר את תופעת המסורתיים האשכנזים. "אני מכיר אותם, מכיר בהם ויודע להעריך אותם", הוא אומר.
הרב וסרמן נותן בהם סימני היכר: "אנשים בגילי עוד זוכרים כיצד בחגים בכל פעם שהיה יזכור, בשעה תשעה עשר בבוקר, פתאום בית הכנסת התמלא מבוגרים, שלא עניין אותם להתפלל את כל התפילה, אבל היה חשוב להם לומר יזכור על הוריהם. מדובר באנשים שנסעו ברכב בשבת. הילדים שלהם כבר יתרחקו יותר, אבל הם עדיין שומרים על סממני כשרות, סממני טהרת המשפחה, פלטה בשבת. חלקם יכולים לעשן סגריה אבל לא לנסוע ברכב".
https://tovnews.co.il/%d7%96%d7%95-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%a9%d7%94%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%95-%d7%a1%d7%95%d7%a3-%d7%a1/
שאלת היחס למסורתיים הפכה להיות עניין יום-יומי במדינת ישראל בה יש רוב מסורתי. אולם מי הראשון שכתב את תשובה הלכתית ביחס לתופעה? מקובל לחשוב שהרב עובדיה יוסף. הרב וסרמן מפתיע ומספר שקדם לו הרב יעקב אטלינגר, בעל הערוך לנר, עוד במאה ה19. בשו"ת בניין ציון הוא שואל איך להתייחס לחילוני מחלל שבת, שמצד הדין היין שלו אמור להיות אסור כיין נסך, אך הוא כן מאמין ומקדש על היין, רק שאינו חושב שזה אמור להוות גם עניין מעשי, כגון האם לעשן סגריה או לא. השאלה הזו, אומר הרב וסרמן, הפכה בגרמניה למציאות נרחבת.
לספרדי שבוחר לקיים אורח חיים מסורתי נשאר תמיד בתוך קהילה מחבקת. האשכנזי, לעומתו, מוצא עצמו תלוש, מנותק מקהילתו ולעתים גם ממשפחתו. התחושה היא שהקהילה הספרדית מכילה יותר. הרב וסרמן סבור שהאשכנזים מכילים לא פחות. "הרבנים האשכנזים הכילו לא פחות מהרבנים הספרדים, והרבנים הספרדים היו קנאים לא פחות מרבנים אשכנזים", הוא אומר, "אלא שהמלחמה הכבדה, מלחמת אנטי כנגד הדת, כולל גיוס שלטונות, שהייתה בגרמניה בתחילת המאה ה19, החוויה הזו לשמחתם של הספרדים נחסכה מהם. אני שמח בשמחתם. הם לא היו צריכים לעשות את המאבק הזה".
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d/
תופעת החילון והרפורמה בקהילות גרמניה יצרה מחלוקת עזה בין הרבנים. חלקם היו בעד הפרדת קהילות כדי להימנע מהשפעות לא רצויות על החינוך. אחרים סברו שפירוד בין חלקים בעם ישראל קורע את האומה והוא אסון. הרב וסרמן טוען כי "גם אלו שהגביהו את החומות והיו בעד הפרדת קהילות, עשו זאת לא מתוך ניכור כלפיי אחיהם. אחרי הכל גם הרב הירש שהיה בעד הפרדת קהילות אמר על פורקי העול, שאם הוא יפגוש אותם ברחוב הוא יחבק אותם, הם אחים שלנו. הפרדת קהילות זו לא הפרדת אנשים, זה עניין ארגוני".
