יש דבר אחד אחרון שהכנסת חייבת לחוקק כדי לשקם את הדמוקרטיה הישראלית, והוא החזרת החסינות לחברי הכנסת.
עד 2006 נהנו הח"כים והשרים מחסינות. זה אומר שאם היועץ המשפטי לממשלה רצה להגיש נגדם כתב אישום, הוא היה צריך לבקש רשות מהכנסת. אם הכנסת לא החליטה, ברוב של 61 ח"כים, להסיר את החסינות – היועמ"ש לא יכול היה לעשות כלום.
https://tovnews.co.il/%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%99-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%9d-%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a4%d7%95/
במבט ראשון, חסינות נראית כמו איזה זכות יתר, שריד ממשטר המעמדות והאצולה. אבל כל מי שעבר ליד זירת ההתרחשות הפוליטית בישראל בשנים האחרונות יודע שזה לא המצב: החסינות נועדה להגן על הדמוקרטיה הישראלית מפני הפרעות מצד הפקידים. אם היועמ"ש יכול להגיש באופן חופשי כתבי אישום נגד ח"כים, הוא יכול להשפיע בכך על החקיקה ועל מדיניות הממשלה. ואת זה אסור לו לעשות. אם הוא ממש רוצה – שירוץ לכנסת.
ב-2006 החוק שונה. מעכשיו, אם היועמ"ש רוצה להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת הוא מודיע על זה, ואם הכנסת לא מחליטה בתוך 3 חודשים שלח"כ יש חסינות – הדרך פתוחה בפני היועמ"ש לגלגל את אותו חבר כנסת בזפת ונוצות, למען יראו וחבריו וייראו.
זה לא באמת חסינות, והדמוקרטיה שלנו לא באמת מוגנת.
צריך לתקן את החוק, ולהחזיר אותו למה שהיה לפני 2006.
