בעיית הפריפריה אינה מיוחדת לישראל, אלא קיימת בכל העולם, אומר ד"ר אמציה סמקאי, מייסד שותף של פירמת הייעוץ הכלכלי "סמקאי אסטרטגיה". החברה של סמקאי עושה בין היתר עבודות לרשויות מקומיות ברחבי הארץ ובדיקת כדאיות של פרוייקטים בנדל"ן. סמקאי מדבר על החלוקה בין מרכזים עירוניים לפריפריה: "בכל העולם יש נהירה לערים הגדולות ויש התמרכזות. יש יתרונות לריכוזיות, האנושות יותר יעילה כשהיא מרוכזת". לדבריו כשאנחנו גרים במרכז יש פחות נסיעה, פחות אינטראקציות לא הכרחיות בדרך לעבודה ולצריכת פנאי. הוא מתאר מציאות אידיאלית "אם אני גר בבניין רב קומות, אני יורד במעלית ויש לי סופר, מקום העבודה קרוב וגם גן הילדים נמצא באותו הבניין".
הוא מדגיש שצריך להבין את ההיגיון שעומד מאחורי עיקרון ההתמרכזות. ואז להסביר מדוע אנחנו נתקעים בפקקים. לדבריו, התשתיות במדינה הוקמו בשנות השישים והשבעים ומאז לא התפתחו ולא יכולות להכיל את כמות האוכלוסייה שהיא צריכה להכיל. הוא מוסיף כי "לנו יש אפקט פסיכולוגי שרואה את היתרונות של המגורים במרכז, כמו אופציות עבודה רבות יותר. אבל לגבי החיסרון, הפקקים, אנחנו מאשימים את המדינה שהיא הייתה צריכה לטפל בדברים. היתרונות קשורים אליי והחסרונות קשורים למדינה".
https://tovnews.co.il/%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%a9%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%95%d7%a8/
עם זאת, הוא אומר כי המחירים בפריפריה עלו בשיעורים רבים שמזכירים את המחירים במרכז. יש תופעות שקשה להסביר אותן, חלקן ספקולציות של משקיעים שחושבים שעכשיו אם 8200 יעברו לדימונה אז המחיר לקרקע בדימונה מרקיע שחקים.
נושא נוסף שהוא מביא כרעיון זה השלטון המרכזי. ברגע שהשלטון המרכזי מחזיק את כל הסמכויות אצלו הוא לא נותן לאף מחוז במדינת ישראל את הכלים שהוא צריך כדי להתחרות. הוא מביא סיטואציה חלופית. אם היה מחוז גליל, נגב מזרחי ונגב מערבי וכל מיני מחוזות. אז לכל מחוז היה סמכויות, ויכולת גביית מס עצמאית משלו. לא כל תקציב עובר למדינת ישראל לכן יהיה להם יכולת לפתח תשתיות מתאימות. בנוסף, יכולת למשוך תעשיה ועסקים ובכך להתחרות בתל אביב. כל מחוז היה מוצא את היתרון היחסי שלו ומושך אוכלוסייה איכותית ועסקים.
הוא שואל, "למה אני רוצה לגור במרכז? בגלל המגוון התעסוקתי". הוא מביא דוגמא, נניח שעכשיו חברת סולראדג' שמעסיקה 2000 איש וממוקמת באזור תעשיה "ציפורית". 1000 מתוכה מהנדסים שגרים בהרצליה. למרות שהאזור מדהים, ואיכות החיים בו ברמה גבוהה, וישנה יכולת לקנות וילה זולה עם נוף מטורף. "אבל מה אומר לעצמו המהנדס הצעיר שעובד בסולראדג'? עכשיו אני עובד פה, אבל מה אני אעשה בעוד שנתיים? אני אסע למרכז כל יום?". לכן בעיניו הפתרון הוא ליצור ריכוז מסה ולהיות אטרקטיבי לחברות האלה. במידה וחברות אלה יגיעו, זה יאפשר אפשרויות תעסוקה מגוונות באזור. לכן אותו מהנדס צעיר יבחר לבוא לגור באזור זה.
או שכן או שלא.
לא תמיד אפשר לסמוך על ראשי מקומות בפריפריה, עדיין הבחירות שם שבטיות שלא תמיד נסמכות על האיכות האנושית ועל הדוגמאות הרבות ש6מעים במדיה.
כל מדינת ישראל קטנה יותר מהמחוזות במדינות רבות.
אם שיפור התחבורה הציבורית והתחבורה התומכת, גם בשבתות וחגים לא תהיה בעיה לעבוד בדרום ולגור בצפון.
הבעיה היא לא רק תעסוקה.
גם תרבות שבמרכז שופעת יותר.
התחבורה הציבורית שלא פועלת כל הלילה , מונעת מרבים לעבור לפריפריה.
למען טיב האוכלוסייה אסור למנוע ממנה את הגישה למקורות התרבות האיכותיים.