היום הוא יום ההילולא של מרן החיד"א זצ"ל. החיד"א היה אחד מגדולי חכמי ישראל שבכל הדורות, והוא ידוע בכך שהוא כתב ספרים רבים בכל מקצועות התורה ללא יוצא מן הכלל.

החיד"א נולד בירושלים של מעלה לאביו רבי זרחיה אזולאי, אשר עלה מהעיר פאס במרוקו. אביו היה נינו של המקובל האלוהי רבי אברהם אזולאי זצ"ל, מחבר הספר הנודע "חסד לאברהם". אמו, שרה, הייתה צאצאית למשפחה אשכנזית מכובדת.

כבר בגיל צעיר התעלה החיד"א במעלות הקודש, ולמד תורה אצל כל גדולי ירושלים של הדור ההוא, בהם ר' יונה נבון בעל שו"ת "נחפה בכסף", רבה של ירושלים רבי חזקיה די סילבה בעל ה"פרי חדש" ורבי חיים בן עטר הידוע על שם פירושו על התורה "אור החיים הקדוש". בחלוף השנים נכנס החיד"א גם לעולם הסוד, ויחד עם חברו מהרי"ט אלגאזי (שהיה בנו של הראשון לציון רבי ישראל יעקב אלגאזי, ואח"כ בעצמו היה הראשון לציון) למד בישיבת המקובלים בית-אל אצל ראש הישיבה המפורסם הרש"ש הקדוש.

https://tovnews.co.il/%d7%96-%d7%90%d7%93%d7%a8-%d7%90-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%a8%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%9b%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%9c%d7%99/

בגיל 28 יצא החיד"א למסעו הראשון כשד"ר – שלוח דרבנן – האחראי על גיוס כספים מבני הגולה לטובת יושבי ארץ ישראל. החיד"א הגיע במסעותיו כמעט לכל רחבי העולם היהודי של הימים ההם: צפון אפריקה, ספרד, איטליה, צרפת וגרמניה. הוא תיעד את חוויותיו בספרו "מעגל טוב", אשר ממנו ניתן ללמוד הרבה על העולם היהודי, וכן על העולם הכללי, באותם הימים של המאה ה18.

החיד"א היה יפה תואר ונעים הליכות, וגדלותו בכל מקצועות התורה גרמה לכך ששמו יצא לפניו. כמעט לכל מקום שהגיע בשליחותו התקבל לכבוד רב, וביקוריו השאירו רושם כביר בקהילות אליהן הגיע. במהלך ביקוריו, מעבר לפעילות גיוס הכספים, הוא לימד תורה, פסק הלכה, הסמיך רבנים מקומיים וכתב הסכמות לספרים.

החיד"א היה אדם סקרן במיוחד, ולכל מקום שהגיע הוא חיפש ספרים חדשים שטרם הכיר (הוא היה בקיא בשפות רבות) ואתרים חדשים ומיוחדים להיחשף אליהם. כך למשל מספר החיד"א על גן החיות המלכותי בלונדון שבו זכה לבקר, ועל חוויותיו המיוחדות משם.

את החלק האחרון של חייו העביר החיד"א בליוורנו שבאיטליה. הוא היה רב מפורסם בעולם כולו ורבים עלו לליוורנו כדי לזכות ולפגוש אותו. בפטירתו העולם היהודי כולו התאבל עליו, וכתבו עליו הספדים מרגשים וקינות. בשנת תשט"ז (1956) יזם הרב הראשי של מדינת ישראל דאז הראשון לציון הרב יצחק ניסים את העלאת עצמותיו של החיד"א ארצה. על הפרוייקט הופקד הרב מרדכי אליהו זצ"ל, אשר לימים הוא עצמו נקבר ליד מרן החיד"א.

נעבור לצד התורני. החיד"א היה גאון יוצא דופן, והוא חיבר ספרים רבים, כמאה ועשרים במספר, בכל מקצועות התורה: פירושים למקרא, למשנה ולתלמוד. ספרי הלכה (המפורסמים שבהם: "ברכי יוסף" ו"מחזיק ברכה"), שאלות ותשובות בהלכה, ספרי ורישומי מסעותיו, וספרי תפילות, סגולות ובקשות, וכמובן גם ספרי קבלה (בין היתר החיד"א כתב הגהות והערות לזוהר הקדוש, ועוד פירושים רבים לתורת האר"י). מפורסם ביותר הוא חיבורו המחקרי של החיד"א "שם הגדולים", שהוא מעין אנציקלופדיה אדירת ממדים ראשונה מסוגה המסכמת ערכים של כל חכמי ישראל וכן של כל הספרים הרבים שהחיד"א הכיר. ב"שם הגדולים" יש תיעוד של ספרים מיוחדים ונדירים וכן של חכמים שאינם מפורסמים, שזכינו להכירם אך ורק בזכות החיד"א, שהיה בקיא עצום בתולדות חכמי ישראל ובכתביהם. ספר נוסף מיוחד במינו הוא "מעגל טוב" – אוטוביוגרפיה המתארת את מסעותיו של החיד"א ברחבי העולם בגוף ראשון.

החיד"א נחשב לאחד מגדולי הפוסקים הספרדים בכל הדורות, והוא שילב בפסיקת ההלכה המקובלת הנהגות קבליות. השילוב בין הלכה לקבלה המקובל בקרב עדות המזרח הוא במידה רבה תוצאה ממפעלו התורני של מרן החיד"א. החיד"א היווה מקור השראה לגדולי רבני ספרד והמזרח שחיו בדורות שלאחריו, כמו מרן הרב חיים פלא'גי זצ"ל ומרן הבן איש חי זצ"ל, והם אף ציינו זאת בכתביהם. גם גדולי חכמי אשכנז, הן מן החסידים והן מן המתנגדים, הושפעו מתורתו של החיד"א והעריצו אותו.