תנועת הפמיניזם החלה במאה ה-15 והגיעה לשיאה במאה ה-19 במטרה לחזק את מעמד האישה. האם כל מה שנשאר ממנה היום הוא מוטציה אקטיביסטית שמרסקת את התא המשפחתי?

הרב ד"ר ראובן פיירמן, לשעבר מרצה באקדמיית "בצלאל", חושף כי הוא אב לשבע בנות מתוך תשעה ילדים, מה שמסיר ממנו כל צל של חשד לשוביניזם, "אני מאוד אוהב את הבנות שלי והיחס שלי אליהן הוא בהחלט פמיניסטי".

הרב מבהיר כי כמו בכל דבר, לפמיניזם יש צד חיובי וצד שלילי. החיובי הוא תיקון חוסר הצדק שהיה כלפי נשים לפני 100 שנים, "במובן הזה הוא תרם להתפתחות האנושות ולקירוב הגאולה".

מה שרע בפמיניזם הוא האמירה שטוענת כי אין הבדל בין גברים ונשים. הפמיניזם מתעלם מההבדלים המולדים ורואה בהם תוצאה של הבניה חברתית בלבד.

הרב פיירמן מבהיר כי ההבדל אינו פיזיולוגי בלבד, אלא מתבטא גם במהות ובקוגניציה: "נמצא שגברים מצליחים יותר בתחומים אנליטיים בשל מבנה מוחם ולא בשל אפליה כלפי הצד השני. לכן רוב הציירים, הפילוסופים, המלחינים, הסופרים והשפים הם גברים".

נשים, לעומת זאת, טובות יותר באמפתיה, קולטות את הנימים הפנימיים של אנשים ובעלות אינטליגנציה רגשית מפותחת יותר.

על פי היהדות איש ואישה הם ישות אחת שמתבטאת בשני אופנים בשל תפקידם השונה. גברים מייצגים את כח ההתפתחות ולכן הם זקוקים לכוחות פיזיים ואנליטיים מפותחים. נשים מייצגות שלמות ויש להן יתרון משמעותי לעומת גברים שצריכים לעבוד הרבה יותר קשה כדי לצאת מהמקום האגואיסטי.

נשים פמיניסטיות נוטות היום לרחם על נשים דתיות ולראות באורח חייהן כלא חונק. הרב פיירמן מביא בהקשר זה מחקר של שתי נשים מאונ' פנסילבניה שמצא כי ככל שאישה פמיניסטית יותר – כך היא פחות מאושרת.

עוד הוא מוסיף כי הניסיון להשוות את יכולות האישה לאלו של גבר דן אותה להיות "גבר סוג ב' ". כמו כן, הוא מזכיר את התנועה שהופכת את הבחירה לא להתחתן ולא להביא ילדים לעיקרון, ומבקש שנסתכל מה קורה לפמיניסטיות בודדות בסוף חייהן.

צפו בראיון המלא

להרשמה לסמינר TOV בסוכות:

https://bit.ly/RamonTov