בתחילת העימות מציג ד"ר קידר את תוכניתו, "תוכנית האמירויות".
לפני כ- 20 שנה, מספר ד"ר קידר, הוא הגה את התוכנית כפתרון לאיזור יהודה ושומרון. הוא לא חשב אז על עזה, משום שעזה היתה יחידה אחת תחת שלטון הרש"פ ולאחר מכן תחת שלטון חמאס.
ד"ר קידר מסביר ש"תוכנית האמירויות", שכעת הוא מציע אותה גם לעזה, מבוססת על העובדה שהכח האמיתי בחברה הערבית נמצא במשפחה הנרחבת, בחמולה, בשבט, והוא גובר על כל שלטון אחר ועל כל צבא, גם על הרש"פ.
"כח החמולות", קובע ד"ר קידר, "זהו הכח השולט בשטח. זהו הכח החזק, הכח הקבוע", ויותר מכל הוא מדגיש "זהו הכח הלגיטימי", בניגוד לרש"פ שאינה זוכה ללגיטימיות, לא באיו"ש ולא בעזה. לכן אם מבקשים פתרון לאיו"ש ולעזה, יש לחפש אותו בחמולות.
ד"ר קידר מציין שתוכניתו מזכירה את "אגודות הכפרים" שהיו בעבר ביישובים הערבים באיו"ש, "שעבדו יופי, אבל פרס וביילין שלא היתה להם שום הבנה במזה"ת, פירקו אותן", כדי להקים את הרש"פ.
ד"ר קידר מתייחס לעזה, ואומר שכרגע האוכלוסיה שם מפורקת, אבל אם העזתים ישובו לעזה, אפשר לחזור "לחלוקה האדמיניסטרטיבית של עזה כפי שהיתה כבר עשרות שנים". הוא מרחיב שרצועת עזה היתה מחולקת לחמישה מחוזות, ושטח כל מחוז נקבע לפי השטח שבה כל חמולה ישבה. הגבול עבר בין חמולות שונות, ולא הפריד בין חברי אותה חמולה.
"לא חמאס ולא עבאס", מסכם ד"ר קידר, אלא חלוקה אזרחית של עזה – "זו צריכה להיות המגמה", ועם הסמכות שתינתן לחמולות, תבוא האחריות.
המזרחן יוני בן מנחם מתנגד לתוכנית של ד"ר קידר, ומכנה אותה "תוכנית מסוכנת". הוא מנמק את דעתו ומציע ממשל צבאי של ישראל בעזה.
בראיון מתפתח עימות ודיון ענייני בין יוני בן מנחם לבין ד"ר קידר, בנושא "תוכנית האמירויות", כשכל צד מציג טיעונים התומכים בדעתו.
לא מבין את יוני בן מנחם כל עזה הם חמס נכון וברור החמולות גם נכון
אז להקים רשות חדשה הם לא יהיו חמס?
רשות חדשה תהיה חמסתן!
מרדכי קדר בעצם אומר כאשר יהיו חמולות הם לא ירצו לאבד את מקומם ומי שיסטה מהדרך יאבד את השלטון
מנהיג החמולה הוא אמור לקחת את כל האחרויות
הצדק עם מרדכי קדר