ביכרת השב”ס לשעבר בטי להב מדברת בכאב עמוק על חוסר ההבנה של הציבור בישראל באשר למטרות האויב. “המאבק של חמאס בנו הוא דתי ואידיאולוגי – לא על גבול, לא על פתרון – אלא על עצם קיומנו פה,” היא אומרת. מבחינתם כל יהודי שרגלו דורכת על האדמה הזאת – הוא מטמא אותה וצריך למות.

היא תוקפת גם את השיח הפנימי בישראל:  הטעות הגדולה היא של מי שחושב שיש עם מי לדבר. כשאתה רואה את ההפגנות, זה לא עקבי – כל פעם הם תופסים טרמפ על משהו אחר. זה לא מאבק על מטרה ברורה.

בנוגע לחטופים, היא מביעה כאב אמיתי – אך גם נחישות: “הלב נקרע, אבל אין דרך אחרת. הדרך לשחרר אותם – היא להביס את חמאס. אחרת, יהיו עוד ועוד חטיפות. הם מאמינים בזה – כל השנים הם האמינו בזה.”

לדבריה, גם בעבר הזהירו אנשי ביטחון בכירים מפני ההתמכרות להסדרי שווא. “השב”כ ואנשי מו”מ כמו עופר דקל אמרו את זה כבר ב־2008. אבל איש לא הקשיב.”