במהלך דבריה, ח"כ טלי גוטליב חושפת כי כבר בתחילת המלחמה הגישה הצעת חוק להקמת ועדת חקירה שתחקור את המחדלים שקדמו ל־7 באוקטובר. לדבריה, המבנה שהציעה מבטיח איזון פוליטי, שקיפות ואמון ציבורי — אך גם מונע ריכוז כוח אצל גורמים בעלי זיקה ישירה לממסד הביטחוני או המשפטי הבכיר.
לפי הצעת החוק, הוועדה תורכב משני נציגים מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה, שייבחרו בהצבעה חשאית. אותם חברים ימנו יחד שני קצינים בדרגת סגן אלוף שלחמו במלחמה, על בסיס ההנחה שמדובר בדרג שעדיין אינו "מושחת" או מחויב לממסד הטקטי העליון. בנוסף, ימונה שופט מחוזי — ולא שופט עליון — כמי שינהל את עבודת החקירה, מתוך גישה שמעריכה ניסיון ראייתי אך שומרת על מרחק ממערכת הפסיקה העליונה.
לטענת גוטליב, ראש הממשלה כבר הביע הסכמה עקרונית למודל כזה ואף דיבר בוועדה על הצורך בגוף שיהיה מקובל על כלל מרכיבי הקואליציה והאופוזיציה. ח"כ גוטליב הסבירה שייתכן ויש מקום להוסיף ייצוגים נוספים – לדוגמה: אלוף מהקואליציה ואלוף מהאופוזיציה, או נציגים מקהילות שנפגעו ישירות מהאירועים, כמו הקיבוצים.
בנימה חריפה, ביקרה את השופט יצחק עמית ואת השופט בדימוס אהרן ברק, שלדבריה מדגימים גישה שיפוטית מנותקת, המובילה להרס האיזון הדמוקרטי. היא טוענת כי יש מי במערכת המשפטית שהשוו את עצמם לשולחן ערוך או לסנהדרין – דבר שהיא רואה כהיבריס מסוכן.
