לדברי ד"ר פיני יחזקאלי, מצרים מעולם לא זנחה את מטרתה המרכזית – השמדת מדינת ישראל. ההתבטאויות העולות מכלי תקשורת רשמיים ומרשתות חברתיות במדינה מעידות על כך שהרעיון לא נעלם אלא רק שינה את צורתו. שינוי זה התרחש בעקבות קריסתה הכלכלית של מצרים והמשבר הדמוגרפי החריף, שבו המדינה מתקשה לבלום את קצב הילודה. המציאות הזו, לדבריו, הפכה את מצרים למדינה שאינה מסוגלת להנהיג – לא את העולם הערבי ולא את עצמה.

בתוך כך, יחזקאלי מתאר כיצד עברה מצרים ממאבק צבאי ישיר למהלך של הסכמי שלום מתוחכמים. הוא מגדיר את הסכם השלום כחלק מתהליך רמייה אסטרטגי, שבו ישראל נכנסה לתוך מלכודת כשהחזירה שטחים ללא תמורה אמיתית. השימוש בסיסמאות כמו שלום וביטחון נתפס ככלי בידי מדינות ערב לקדם את מטרותיהן מבלי לשלם מחיר כלשהו.

יחזקאלי מצביע על תהליכים צבאיים שמתרחשים בשטח. מצרים מרכזת כוחות עצומים בסיני ומתאמנת לקראת תרחישי מלחמה. לדבריו, כל רכיבי הסכם השלום עם מצרים הופרו בפועל, וכיום לא נותר דבר מהמחויבויות שנקבעו בו. אם יחליט הצבא המצרי לחדור לישראל, לדבריו, לא יעמוד בפניו מכשול אפקטיבי.

יחזקאלי מסיים בהתייחסות למצב הנוכחי: הכוחות שצברו המצרים, במימון אמריקאי ובאמצעות התחזקות צבאית מסיבית – נבנו מתוך תכנון אסטרטגי ארוך טווח. השילוב בין האיום המצרי לבין ניהול הסכסוך הפלסטיני הפך למצב שבו ישראל מתמודדת עם פצצת זמן מתקתקת בתוך גבולותיה, בעוד גבולה הדרומי הפך לזירה מאיימת נוספת.