אל”צ במיל רונן איציק מסביר שהתקיפה הישראלית באיראן, שבוצעה על ידי חיל האוויר, לא התמקדה רק במתקן גרעיני אחד או באובייקט בודד – אלא נועדה לשבש את כל שרשרת הייצור הגרעיני האיראנית, מהשלב המדעי ועד ההפקה וההעשרה. מהנדסים, מדענים, תשתיות וחומרי גלם – כולם הותקפו ונפגעו באופן מדויק ומתוזמן.

הישגה של ישראל אינו רק בפגיעה פיזית, אלא בהבנה האסטרטגית שהיכולת הגרעינית האיראנית נשענת לא רק על צנטריפוגות אלא על האנשים שמפעילים אותן. הפגיעה במוחות המובילים ובצוותים הטכנולוגיים מונעת מאיראן את היכולת לשחזר את התהליך בטווח הנראה לעין. במילים אחרות, לא נותרו די אנשי מקצוע שיוכלו להתחיל מחדש.

במקביל, אתרים רגישים כמו המתקן הגרעיני בפורדו הושבתו בצורה כזו שלא מאפשרת חזרה מהירה לשגרה. ככל שמתקדם הפירוט על המבצע, כך ברור שמדובר במהלך מורכב, מדויק ונועז – כזה שנשמע פשוט להסבר אך היה דרמטי לביצוע.