בפיצוץ המכונית שהתרחש לפנות בוקר בפרברי רוסיה נהרגה דריה דוגינה, ביתו של אלכסנדר דוגין, סופר ופילוסוף פוליטי רוסי. דוגין היה צריך להיות באותו הרכב בו נסעה ביתו, כלומר, ניסיון ההתנקשות היה מכוון אליו. הוא מכונה בתקשורת המערבית, "הרספוטין של פוטין", ונחשב בין הוגי הדעות החשובים ביותר באליטה השלטונית הרוסית ומעצב תמונת עולמה.

דוגין נולד במוסקבה, הוריו נפרדו כשהיה בן שלוש, ואביו שירת כקולונל בשירות המודיעין הסובייטי. מגיל צעיר פיתח תפיסות עולם מורכבות. בתחילה הוא היה נחשב כקיצוני ומוקצה מחמת מיאוס. אלא שעם נפילת שלטונו של בוריס ילצין וכישלון ניסיונות הדמוקרטיזציה שניסה להנהיג ברוסיה הוא צבר תאוצה. בקרב העם שחיפש מענה לכישלון הקומוניזם והדמוקרטיה, ובקרב האליטה השלטונית שרצתה להחזיר עטרה ליושנה.

https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a3-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%96%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%91%d7%a9-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%9c/

ההתנגשות הרשמית הראשונה בין דוגין לאוקראינה הייתה ב־5 ביוני 2007. ממשלת אוקראינה הכריזה עליו כאישיות בלתי רצויה ואסרה את כניסתו לתחומיה במשך חמש שנים. לא עבר זמן רב מההכרזה והם חזרו בהם. אך זה כבר לא עזר להם, עוד באותו הערב גירשה רוסיה מתחומיה את יועצו של הנשיא האוקראיני ניקולאי ז'ולינסקי ובני משפחתו שהגיעו לביקור במקומות הקבורה של קרוביהם. ההתקפלות האוקראינית לא גרמה לדוגין לעצור במסעו התוקפני כלפי אוקראינה. מספר חודשים לאחר מכן, ניסרו פעילים של תנועתו את פסל הקלשון, סמל המדינה של אוקראינה, והכריזו כי בכך "סירסו" את ריבונותה.

בעקבות ההשחתה הראוותנית נאסרה כניסתו בשנית לאוקראינה. הרשויות במוסקבה מיהרו להפגין את תמיכתן בהוגה הדעות הפרובוקטיבי, והחזירו מצידם בגירושו של סרגיי טראן, פרשן פוליטי אוקראיני, מתחומי רוסיה. כדי למנוע ספקות, משרד החוץ הרוסי הצהיר כי זוהי תגובתו על נעילת שעריה של אוקראינה בפני דוגין.

התקרית הזאת, שהגבירה את המתיחות שגם ככה שררה אז בין המדינות מדגימה היטב את כוח ההשפעה הרב לו זוכה דוגין במולדתו רוסיה. דוגין, חיבר עשרות ספרים ומחזיק בהשקפת עולם קיצונית. השקפה שמכילה את רצונו לשלטון אוטוריטרי וכמיהתו לחזרתה של ברית-המועצות הסובייטית לתהילתה כאימפריה. הוא ספג את ההשראה שלו מהוגי דעות בעלי קשר הדוק לפאשיזם ולנאציזם, וקורא תיגר על הקפיטליזם ועל הדמוקרטיה הליברלית. למרות עמדותיו הרדיקליות – ולמעשה, במידה רבה בגללן – דוגין הוא חביב הממסד, אורח רצוי בכלי התקשורת הרוסיים ופרשן פוליטי פופולארי ומצוטט. אך בעיקר, הוא כנראה המשפיע המרכזי הלא רשמי על פוטין.

https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%a9%d7%97%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%97%d7%95/

לפני שפרצה המלחמה בין רוסיה לגאורגיה בשנת 2008, ביקר דוגין בדרום אוסטיה וניבא כי "כוחותינו יכבשו את בירת גאורגיה טביליסי, את כל המדינה, ואולי אפילו את אוקראינה ואת חצי האי קרים, שהיא באופן היסטורי חלק מרוסיה, בכל מקרה". אחר כך אף אמר כי רוסיה צריכה "לא להפסיק לשחרר את דרום אוסטיה, אלא להמשיך הלאה" ו"אנחנו צריכים לעשות משהו דומה באוקראינה". בשנת 2008 הצהיר דוגין כי על רוסיה לחזור על התרחיש הגאורגי באוקראינה, כלומר לתקוף אותה. מדברים אלה ניתן להבין, כי לפלישה הנוכחית לאוקראינה, דוגין לא התנגד ואף היה כנראה מהוגיה.

הבחירה לתקוף באוקראינה לא נובעת משיקולים גיאוגרפיים גרידא. אלא מאידיאולוגיה רחבה יותר בה מחזיק דוגין, הקוראת להקמת אימפריה רוסית מוולדיווסטוק ועד גיברלטר, וכנראה נובעת בעיקר מהרצון להקמת גוש אנטי אמריקאי. הרצון להקמת הגוש נובע ממספר סיבות, אחת מהן היא ברית אירו אסייתית שתכיל בתוכה את מדינות הבלקן, העולם המוסלמי, ובעיקר איראן. והסיבה המרכזית היא ההתנגדות של דוגין למערב ולתפיסותיו.

כלומר, דוגין מרגיש שתפיסות המערב מאיימות עליו. המודרנה, הליברליזם, הגלובליזציה, כל אלה פוגעים בערכים בהם הוא מאמין. הוא מאמין בטהרתו הבסיסית של העם הרוסי. ולכן למרות שנראה כי רוסים רבים, ובכלל זה אוקראינים, מעוניינים בערכי ופירות המערב, הם "בעצם" לא מעוניינים בהם. מישהו כנראה "עבד עליהם". לכן בעיניו אין מקום להסתגרות, ולא צריך לתקוף את המערב ש"אשם" בכל. אלא רק לחסל את הבעיה עצמה: קבוצה קטנה, אליטה, שמייבאת את התפיסה הליברלית וכופה אותה על האוכלוסייה הרוסית והאוקראינית. לכן הגיוני לפלוש לאוקראינה ולחסל את ההנהגה שם כדי "לשחרר" את האוקראינים ולאפשר להם לבטא את תשוקותיהם האמיתיות, שהן כמובן להתאחד עם רוסיה תחת הנהגתו של פוטין.

https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%94%d7%95-%d7%9e%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%91%d7%9c-%d7%91%d7%9b%d7%95%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99-%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94/

לסיום, ניתן לומר כי המושג המשמעותי שמסכם את התפיסות של דוגין הוא ה"נובורוסיה" (רוסיה חדשה). דוגין טבע מושג זה בחברה הרוסית ובדבריו של פוטין, ברוח הטרמינולוגיה האימפריאלית מתקופת הצאר. רעיונותיו הרדיקליים מתבטאים לא רק ברצונו לחזור אל השטח כמו שכבר אמרנו, אלא מתיימרים להציע חלופה תרבותית, רוחנית וערכית לסדר הליברלי של המערב המודרני. התייחסותו למשבר הליברליזם בחברה המערבית היא כאל משבר פילוסופי. לכן כל מפעלו האינטלקטואלי ומתוך כך גם המלחמתי נובע מרצונו לכונן זיקה חדשה בין העידן הפוסט-מודרני ובין המסורת.