בזמן שישראל נאלצת להתמודד עם לחצים ביטחוניים ופוליטיים מבית ומחוץ, בארצות הברית נשקלות ההתרחשויות בזירה המקומית דרך פריזמה שונה לחלוטין. לדברי אלוף משנה במיל’ יוני שטבון, הממשל האמריקאי – ובמיוחד ממשל טראמפ – מונע בראש ובראשונה משיקולי אינטרס. רגשות, אמפתיה או מחויבות היסטורית – אינם שיקולים מרכזיים עבור וושינגטון. ישראל, בעיניהם, אינה יותר ממשתנה במערך גלובלי רחב.

בעוד טראמפ שוקד על התמודדות עם מהלכים סיניים שנועדו לחבר את אסיה, המזרח התיכון ואירופה בציר תחבורתי וכלכלי חדש, הוא מזהה את ישראל כאופציה אלטרנטיבית לאותו ציר – דרך חיבור יבשתי וימי בין הודו, מדינות המפרץ, ישראל ואירופה. בהקשר זה, רצועת עזה נתפסת כשטח בעייתי – חיץ שעלול לאיים על הרצף הגאוגרפי והתחבורתי.

עבור האמריקאים, השאלה אינה האם ישראל חזקה או מוסרית, אלא האם היא מסוגלת להבטיח מעבר בטוח ונקי מסכסוכים אל הים התיכון. זו, לשיטתו של שטבון, הנקודה שעל מדינת ישראל להכריע בה: האם היא יכולה לשרת את הפרויקט האמריקאי ולהפוך לשותפה אסטרטגית אמינה – או שמא תיתפס כחסם בדרך למהלך גלובלי רחב יותר.