אם זו לא הייתה מציאות אמת, הרי שכל אדם שפוי ובר דעת היה בטוח שהוא לועס להנאתו פופקורן וצופה בקומדיית אימה הוליוודית. נשיא ארה״ב ואנשיו מחבקים ומרעיפים אהבה על מפלצת אכזרית חסרת רסן ורחמים שטבחה, אנסה, שרפה, ביתרה, ביצעה וממשיכה גם ברגעים אלו לבצע טיהור אתני מהקשים שידעה האנושות בסוריה. וכן, כן—זה כולל גם את בני דתם של האמריקנים הנוצרים המעטים שנותרו.

״הוא אדם טוב מאוד, מושך ואטרקטיבי, הוא השתנה ויש לו כוונות חיוביות ולכן הוא פרטנר לשלום״, מכריז טראמפ, נשיא שחף מכל הבנה בסיסית של האיסלאם הקיצוני ושל ארגוני טרור מבית היוצר של הג׳יהאד העולמי. ולכן מיד הוא ביטל את כל הסנקציות והוציא את ג׳בהת אל-נוסרה (ארגון הטרור שהמפלצת עומדת בראשו) מהרשימה השחורה ואישר לעוד 3500 ג׳יהאדיסטים להצטרף לכוחות הסורים ולסייע בעבודת הטבח למפלצת ג׳ולאני. זה למד שלל הטבות והקלות כלכליות ואחרות.

בכל הקשור למדיניות החוץ האמריקנית במזה״ת טראמפ הוא אובאמה. ההבדל הוא רק בשורשי זרעי הפורענות… אובאמה הוא אידיאליסט שחשב שאם הוא יבוא בטוב ויגרום לערבים לאמץ תפיסת עולם מערבית דמוקרטית—יהיה ״אביב ערבי״. אז קיבלנו את מורסי מהאחים המוסלמים ישר לפנים בתור נשיא המדינה הערבית בעלת הצבא הגדול ביותר באזור, ואוטוסטרדות של העברות אמל״ח לחמאס במנהרות פילדלפי. מנגד, טראמפ הוא מנהיג שרואה הכול דרך השטרות הירקרקים האמריקנים ומשוכנע שאם הוא יחנוק את משטרי וארגוני טרור האיסלאם לחרם או מאהבה—הוא יוכל להשפיע על מדיניותם ולגרום להם לאמץ את מדיניותו.

צפיתם בסרט הדיקטטור עם סשה ברון כהן? הוא מגלם את דמותו של דיקטטור במדינה מוסלמית אכזרית, עומד ונואם מול העם ומצהיר שהנשק הגרעיני הוא למטרות שלום ומתקשה שלא להתפקע מצחוק. כך בדיוק אחד לאחד המפלצת ההיטלרית ג׳ולאני. מכדרר עם הכדור במשחק כדורסל עם בכירי הממשל האמריקני, משתדל שלא להתפקע מצחוק מטיפשותם של האמריקנים וממדיניות החוץ החלולה שלהם.

היכן הם ״שערי הגיהנום״ של טראמפ? מי באמת התרשם מאיומיו? פוטין? החוט׳ים? איראן? חיזבאללה? חמאס? נשיאים ורוח וגשם אין. ככרישים צמאי ומריחי דם, כולם הבינו שכלב נובח לא נושך. הפחות מתוחכמים יצאו בהצהרות של אי-עמידה בהסכמים עליהם הוא כנשיא חתום והמשיכו בטרור ובבניין כוחם מחדש. והיותר מתוחכמים פשטו את הגלביה, לבשו חליפה מעונבת, מכרו לו כל מה שהוא חפץ לשמוע וירדו למשחק כדורסל חביב ומשעשע לעיני המצלמות.

עד עכשיו כתבתי על מדיניות החוץ של טראמפ. אבל אתם מכירים את השיר של הבי ג׳יז I Started a Joke? הפזמון מסתיים בשורה:
Oh If I’d only seen that the joke was on me
אילו רק היטבתי לראות שהבדיחה הייתה למעשה עלי…

וושינגטון איננה מטולה ומשגב עם על גבול חיזבאללה ורדואן. היא גם איננה על גבול סוריה וג׳בהת אל-נוסרה ובוודאי איננה על גבול החמאס והנוח׳בות. בכלל, לאמריקנים אין צל של מושג מהו איום היושב על גבולך—שלא לדבר על גבולות ישראל ושטחה הקטנטן. אפילו איום הרקטות אינו מוחשי עבורם. אז כאשר אובאמה אידיאליסט פרו-איסלאמי וטראמפ גרינגו אחוז אמוק לזכות בפרס נובל לשלום—רוקמים להם מדיניות חוץ הרת אסון לעתיד ילדינו, הבדיחה העצובה והמסוכנת היא אך ורק על חשבוננו.

איך ה״בדיחה״ הזו מתורגמת הלכה למעשה?

חלפה שנה להסכם עם לבנון וחיזבאללה. האם ישנה התקדמות או נסיגה? התשובה ברורה. המודיעין האמריקני וצה״ל בקבינט עדכן השבוע על שיקום חיזבאללה, כוח רדואן וחזרה להברחות אמל״ח דרך סוריה. מנכ״ל חיזבאללה מצידו שיגר מכתב לשלושת המנהיגים הלבנוניים והודיע להם במילים פחות מכובסות שהוא ״משתין מהמקפצה״ על ההסכם, עליהם ועל הגרינגו מהבית הלבן. ואנחנו חזרנו ל״לחימה מנגד״ הפחדנית של ״דור המדבר״—מאיימים כמו הגרינגו ותוקפים מאוד מאוד בעוצמה ועוד מאוד אחד קטן… מהאוויר.

בקרוב נאמץ הסכם ״שלום״ חדש עם ההיטלר מסוריה. יעטפו לנו אותו בעטיפת צלופן ורדרדה עם שטח מפורז, נוכחות אמריקנית ונסיגתנו מאזור החיץ. וזו גם תהייה יריית הפתיחה להתעצמות ג׳בהת אל-נוסרה בחליפות מערביות, רקטות, רחפנים וצבא ג׳יהאדיסטים עם נ״קל, נ״ט ורימוני יד—שיתכונן לכיבוש רמה״ג לכשתגיע השעה.

לאלו החושבים שהציר התורכי–סורי לא יפגוש לעולם את הציר האיראני–חיזבאללה בגלל יריבות סונית–שיעית מרה ועקובה מדם, או בגלל יריבות תורכיה–איראן—אני מציע להסיט מבט ולבחון איך היטיבה איראן מצידה לגבור על תפיסות עולם ואמונה מנוגדות של שיעה וסונה. להשכיל שהאויב הציוני הוא המכנה המשותף, לתמוך בחמאס ולרתום אותו למלחמה בישראל תוך ניסיון לתיאום של כיבוש צפון ודרום ישראל בו זמנית. אירוע שנמנע ב־7 באוקטובר רק בהתערבות אלוהית ונמנע אסון כבד פי כמה וכמה מהטרגדיה של השבת ההיא.

על כן, ניסיון העבר וההווה מלמד אותנו שהרצון להשמידנו מפיל כל חומה בעולם הערבי-איסלאמי. ולא ירחק היום שארגון הטרור ג׳בהת אל-נוסרה בהובלת המפלצת ג׳ולאני יחבור לחיזבאללה וייצר חזית צפון מאוחדת אל מול רמה״ג והגליל. אל דאגה—אמנם הבדיחה היא על חשבוננו, הגרינגוס ישנו בשקט ובשלווה בוושינגטון, ואפילו אנחנו יכולים לישון בשקט לעת עתה. להיטלר הסורי יש זמן והוא יותר חכם ומתוחכם מהממשל בוושינגטון ובירושלים—האסון הבא יתנפץ על ילדינו ונכדינו.

האם ממשלת ישראל תתנגד להסכם עם המרצח הסורי? כמובן שלא. גם אם יש בהם מישהו המסכים עם דעותיי—אין להם יכולת להתנגד לגרינגו ה״מאיים״ ולכספו. זו בדיוק הסיבה שבמקום לעמוד מול הציבור ולהודות שמבין שתי מטרות המלחמה—הכרעת החמאס ושחרור החטופים—הם בחרו בחטופים, הם עדיין מצהירים שנחזור להילחם בחמאס ותוקפים מאוד מאוד בעוצמה ועוד מאוד אחד קטן… מהאוויר. דין כזה כדין לבנון. והגרינגו לא יאפשר לעצמו להתבזות קבל עם ועדה ולתת להסכם שהוא כה מתהדר בו לקרוס. לכן אנו ניסוג לפרימטר הביטחוני לאורך הגבול וחמאס כמו חיזבאללה יחזור להשתקם בהדרגה.

יתרה וחמור מכך—הגרינגו ברוב חוכמתו מאמץ את מדיניות אובאמה ומקדם רפורמות ברשות בברכת ממשלת ישראל. ואלו יובילו בהכרח לבחירות דמוקרטיות ביו״ש ובעזה ויאפשרו לחמאס—בדיוק כמו למורסי—להביס את הפת״ח ולשלוט באופן הלגיטימי ביותר ברשות הפלסטינית. בעזה הם שולטים כבר היום.

ריבונות ביו״ש? שטח כבוש ומיושב על ידינו בעזה, למען ידעו כל אויבנו מהו מחיר המלחמה בשפה שהם מבינים היטב? כיבוש ונוכחות קבועה בדרום סוריה תוך יצירת חזית אחת עם הדרוזים ואיום קרקעי תמידי על דמשק ממורדות החרמון הסורי? תמרון קרקעי בלבנון ובעזה? לא ולא. מי זה בכלל ההזוי הזה שכותב דברים מטורפים כאלו… הרי הבדיחה היא על חשבוננו ואנו טובעים בבדיחה העצובה והרת האסון הזו אט-אט כמשל הצפרדע במים רותחים.

ממשלת ישראל לא שם, נקודה. גם הימין בממשלה—בן גביר וסמוטריץ—זועקים בקבינט אבל לא באמת מאתגרים ומפעילים לחץ משמעותי. הם מעדיפים להמתין ולצפות בהתפתחויות ומסרבים להבין שכעת נזרעו זרעי הפורענות בלבנון ובסוריה, בעזה וביו״ש. ואת ההתפתחויות יראו באמת על בשרם—תרתי משמע—הדור הבא.

וצה״ל? כל עוד זמיר רמטכ״ל—אל לנו לצפות ולקוות לשינוי מהותי ומשמעותי בצבא. מדיניות ״דור המדבר״ תימשך ותחבל בכל רצון—אם בכלל יהיה כזה—לנצח ולהכריע את אויבנו. ראו מקרה כיבוש העיר עזה והכרעת החמאס. זמיר עשה ככל יכולתו ופעל לסכל את התכנית, וראוי לומר שהוא אכן ניצח—לא את החמאס…

הפצ״רית ניסתה להתאבד, ואני מאמין לניסיון השני עם הכדורים. עולמה קרס עליה ובצדק—היא בישלה את תבשיל הרעל הזה נגד לוחמינו. רמטכ״ל שהיה שייך ל״דור הניצחון״, שדם לוחמים אמיתי זורם בעורקיו, היה מעדיף לשים קץ בנפשו לנוכח כשלונו להכריע את אויבנו האכזר לאחר מה שהוא עולל לנו ב־7 באוקטובר. ואם לא היה נוהג כך—אז לכל הפחות מתפטר לאלתר. לא זמיר. הוא מצידו חש סיפוק עצום בשחרור החטופים שממילא הייתה מטרתו העיקרית במערכה בדרום. הוא יכול לתמוך בתמרון קרקעי בצפון או בדרום רק לאחר שהוא מוודא היטב שזה לא אפשרי מבחינה מדינית—כמו בקבינט האחרון. שיטת ה״תחזיקו אותי…״.

ביולי 2023 פורסם מאמר שלי ב״ישראל היום״—צלצול השכמה לקראת מלחמה בצפון וכיבוש הגליל ע״י כוח רדואן. טענתי לשינוי במדיניות איראן ושהחיזבאללה החל בהכנות למלחמה לאור ההתקדמות בתכנית הגרעין האיראנית. ולכשאיראן תרגיש מספיק בטוחה בעניין זה—חיזבאללה ייצא למתקפה.

כאמור, גבול הצפון היה מופקר לגמרי ללא היערכות להגנה בקרקע וללא כוחות לוחמים בהיקף מספק. בלשון המעטה—וניצלנו בנס. אז לא הייתי בחשיפה תקשורתית לציבור ולא נפגשתי עם הדרג המדיני הבכיר. כולי תקווה שכיום יהיה מי שיקרא, יאמץ לפחות סעיף אחד ממאמר זה ויפעל לאורו.