לדעתי חזי נחמה טועה ומגלה זכות למשפטנים שכביכול עקב כך שהם “אינם בעלי ניסיון קרבי ואינם מכירים את האויב ממפגש ישיר, וכי ניתוק זה משפיע על אופן קבלת ההחלטות”, מחליטים החלטות שגויות.
לדעתי, המשפטנים בכוונת מכוון להרבות הריגה של חיילי צה”ל, מחליטים את החלטותיהם.
ככל שהחייל או ציודו יקרים יותר מבחינה ממונית, חייו יהיו חשובים ויקרים יותר למחליטי ההחלטות.
לכן, מי שחייו יקרים לו, עדיף שישרת בסיירת מטכ”ל או על כלי שייט או מטוס ולא כחייל רגלים כדוגמת גולני גבעתי וכו`.
הם משמשים כבשר תותחים שניתן להקריבו.
הרי לאדם הפשוט ביותר, ברור שחיי חיילינו יקרים לאין ערוך מחיי אוייבינו, אף אם הם אזרחים.
כל החלוקה המגוחכת של אוייבינו, לחיילים ואזרחים, אין לה על מה לסמוך, כיוון שברור שכולם, כולל “האזרחים”, חפצים במפלתינו וכולם יפעלו להזיק לנו כפי שראינו בשמחת תורה לפני כשנתיים וחצי.
החלוקה נוצרה על מנת להגביל את הצבא ולמנוע ניצחון, כיוון שניצחון אמיתי, כולל כיבוש שטח והמתת או גירוש היושבים עליו וזה אינו מתאפשר עם החלוקה המלאכותית דלעיל.
המשפטנים, פועלים לפי הגישה המעוותת הזאת ולא בגלל שאינם מכירים את שדה הקרב.
לכן ברור שלפי גישה זו, חיי “אזרחי” האוייב קודמים לחיי חיילינו היקרים.