המומחה לארצות הברית יורם אטינגר מעריך כי ההתלבטות בוושינגטון נובעת מתפיסת עולמו הבסיסית של הנשיא טראמפ, הרואה את המזרח התיכון מבעד לפריזמה עסקית ומתנהל כאילו מדובר בעסקה נוספת. לדבריו, טראמפ נצמד עד כה למתווה של משא ומתן המוכר מהעולם העסקי, אך קשוב במיוחד לעמדות שמגיעות מישראל.

אטינגר מזכיר כי בכהונתו הראשונה הבהיר טראמפ שאין בכוונתו להתערב בשינוי המשטר באיראן. במקביל, גורמים בדלניים במפלגה הרפובליקנית סבורים כי ניתוק מאזורים כמו אפגניסטן יוביל לניתוק מהטרור המוסלמי, מבלי להפנים שהטרור אינו מתכוון להתנתק מארצות הברית.

לדבריו, חלקים בציבור האמריקאי אינם מודעים לכך שאיראן מהווה איום ישיר על ארה”ב וכי היא פועלת בראש ובראשונה למען האינטרסים שלה. מאז שנות ה-80, כך הוא טוען, החדיר המשטר האיראני תאי טרור רדומים לכל יבשת אמריקה, כולל בתחומי ארצות הברית.

אטינגר מדגיש כי הצבא האמריקאי הפועל במזרח התיכון מהדהד לממשל את העמדה הישראלית, והשפעתו על הנשיא משמעותית בשל העובדה שאינו פועל מתוך שיקול פוליטי. בשנה האחרונה, לדבריו, מתקיים תיאום חסר תקדים בין נשיא ארצות הברית לראש ממשלת ישראל ובין צבא ארה”ב לצה”ל. ההערכות הישראליות השפיעו על טראמפ, וצה”ל תורם לכלכלה ולביטחון הלאומי האמריקאי.

המלחמה הנוכחית, לפי אטינגר, ממחישה את מקומם המרכזי של המודיעין הישראלי וחיל האוויר הישראלי כשותפים בכירים של כוחות הביטחון האמריקאיים. אף שלארה”ב צי מטוסים גדול יותר, הניסיון והמקצועיות של הטייסים הישראלים זוכים להערכה רבה, בין היתר במסגרת תמרונים משותפים שבהם מועבר ידע מבצעי. הטייסים הישראלים צוברים שעות טיסה מבצעיות רבות, בעוד עמיתיהם האמריקאים מתנסים בכך לעיתים רחוקות יותר. תורת הלחימה של חיל האוויר האמריקאי נשענת במידה רבה על תקדימים ישראליים, וכך גם בתחומי הלוחמה בטרור והלחימה בשטח בנוי.

לצד זאת, אטינגר מציין כי רוב הציבור האמריקאי טרוד ביוקר המחיה, במשבר החינוך ובמשבר ההגירה, ואינו רואה את חשיבות המלחמה הנוכחית. לדבריו, רבים אינם מבינים שמדובר גם באינטרס אמריקאי ולא במהלך שנועד לשרת את ישראל בלבד. על כן, ההנהגה הישראלית וידידי ישראל בארצות הברית נדרשים להבהיר זאת בתקשורת האמריקאית.