אלי בר און, מומחה לטילים, מעריך כי הפיתוח וההטמעה של הלייזר הרב־עוצמה ליירוט טילים בליסטיים עשויים לחולל שינוי דרמטי במאזן הביטחוני ואף הכלכלי. לדבריו, בשונה ממערכות יירוט קונבנציונליות, ללייזר אין מגבלת כמות יירוטים משמעותית ואין עלות פר־שיגור במובן המקובל, מה שמעניק לו יתרון תפעולי בולט.

בר און מציין כי מערכת הלייזר מאפשרת ניסיון יירוט חוזר של אותו טיל, הן בשלב מרוחק של מעופו והן בשלבים קרובים יותר ליעד, במקרה שהניסיון הראשון נכשל. מנגד, היירוט הקונבנציונלי הנהוג כיום כרוך בעלויות גבוהות ונחשב לפחות מדויק.

בהתייחסו לאיום האיראני, מסביר בר און כי הדורות הקודמים של הטילים האיראנים התבססו על דלק נוזלי, שחייב תהליך תדלוק ממושך ובוצע בשטח חשוף יחסית. לעומתם, הטילים החדשים מבוססי דלק מוצק מתקדמים ומדויקים יותר. חלקם מונעים באמצעות דלק היפרגולי מוצק הנשמר בתוך הטיל עצמו, מה שמקצר את זמני ההכנה לשיגור.

עוד לדבריו, הטילים המתקדמים מאוחסנים במשגרים תת־קרקעיים ומסוגלים להיות משוגרים בתוך שניות, נתון שמציב אתגר מבצעי משמעותי למערכות ההגנה הקיימות.