ד”ר אדי כהן מציג עמדה נחרצת באשר למצב הביטחוני בצפון וליחסי ישראל–לבנון, וטוען כי האחריות להתמודדות עם חיזבאללה אינה יכולה ליפול על ישראל לבדה.

לדבריו, אף שקיימת ציפייה בקרב גורמים בלבנון שישראל תפעל צבאית נגד הארגון, מדובר בדרישה בלתי סבירה, שמשמעותה הקרבת חיי חיילים ישראלים למען אינטרסים שאינם ישראליים ישירים. כהן מדגיש כי הציבור בישראל אינו אמור לשאת במחיר של עימות רחב רק כדי לאפשר ללבנון “להשתחרר” מחיזבאללה.

במקביל, הוא מצביע על פער בולט בין המתרחש בישראל לבין המציאות בלבנון. בעוד אזרחי הצפון בישראל מתמודדים עם ירי ואזעקות, חלקים נרחבים בלבנון ממשיכים, לדבריו, בשגרת חיים יחסית תקינה, כאשר עיקר הלחימה מתרכז באזורים מסוימים בלבד.

כהן מותח ביקורת גם על המעורבות הבינלאומית, ובפרט על התמיכה האמריקנית בצבא לבנון, שלטענתו אינו מנותק לחלוטין מחיזבאללה. לשיטתו, ציפייה כי גורמים חיצוניים “יפרקו” את הארגון אינה ריאלית.

בסיכום דבריו, הוא קובע כי לא ניתן לפרק ארגון טרור באמצעים חלקיים או חיצוניים בלבד, וכי האחריות המרכזית צריכה להיות מוטלת על המדינה שבתוכה פועל הארגון, במקרה זה, לבנון עצמה.