יוני בן מנחם מעביר ביקורת על ניהול המערכה מול איראן, וטוען כי שגיאה אמריקנית בתחילת הלחימה היא שהובילה למצב המורכב כיום.

לדבריו, מטרות המלחמה המקוריות, הפלת המשטר ופגיעה ביכולות הגרעיניות והצבאיות, הוחלפו ביעד מצומצם יותר: פתיחת מצרי הורמוז. שינוי זה, לדבריו, נבע מכישלון בתכנון המהלך הראשוני.

בן מנחם מתאר כי מכת הפתיחה, שתוכננה על ידי ארצות הברית וישראל, נועדה להביא ל“עריפת ראשים” של הנהגת איראן, כולל המנהיג העליון עלי ח’אמנאי. ההערכה הייתה כי הצלחה במהלך כזה תמנע תגובה איראנית רחבה, אך בפועל, איראן פעלה במהירות וסגרה את המיצרים.

לדבריו, הטעות המרכזית הייתה אי־השתלטות מיידית על המיצרים כבר ביום הראשון ללחימה. אם כוח אמריקני היה נכנס ומונע את הסגירה, היינו במצב אחר לחלוטין.

כעת, מנסה דונלד טראמפ לתקן את המצב באמצעות אסטרטגיית “מצור על מצור”, הכוללת פגיעה בייצוא הנפט האיראני, מקור ההכנסה המרכזי של טהרן.

עם זאת, בן מנחם מעריך כי מדובר בתהליך ממושך: ההשפעה הכלכלית תיקח זמן, זו לא פעולה שמביאה תוצאות מיידיות.