בניתוח מרתק שעורך ישעיה רוזנמן, עולה תמונה מפתיעה על סדרי העדיפויות של דונלד טראמפ בזירה הבינלאומית. על פי רוזנמן, אחד המהלכים הבולטים והתמוהים ביותר הוא העדפתו המוצהרת של טראמפ את פקיסטן, מדינה הנחשבת לכושלת ובעלת אידיאולוגיה קיצונית, על פני הודו, המעצמה העולה והיציבה.

ההסבר לכך, לדברי רוזנמן, פשוט ואישי להפליא: הפקיסטנים “פיצחו את השיטה” להתקרב לטראמפ דרך המעגל העסקי והמשפחתי שלו. המהלך כלל הקמת בורסת קריפטו ייעודית עבור טראמפ ואנשיו, וגיוס תורמים אסטרטגיים כמו עומיד מליק, שותפו העסקי של דונלד טראמפ ג’וניור. בעוד שהקהילה ההודית מחזיקה במספר מצומצם של תורמים גדולים, הפקיסטנים השכילו להציע לטראמפ את מה שהוא אוהב, עושר ויחס של כבוד מלכים.

התוצאה היא אירוח חריג של גנרל אסימוניר בבית הלבן, למרות איומיו הגרעיניים על הודו. עבור פקיסטן, המהלך אינו רק כלכלי אלא אסטרטגי: הוא מחזיר אותה למפת ההשפעה האמריקאית לא רק כתומכת טרור, אלא כשחקנית לגיטימית ומתווכת. רוזנמן מסכם כי בעולם של טראמפ, כשהכל אישי ותלוי בכסף, האינטרס העסקי גובר לעיתים קרובות על ההיגיון הגיאופוליטי הקלאסי.