אל”מ במיל’ רונן איציק מתריע מפני תהליכי התפוררות חברתיים ומערכתיים בישראל, הנובעים לשיטתו משחיקת עקרון השוויון בפני החוק. איציק טוען כי כאשר אזרחים חשים באכיפה בררנית או בחוסר צדק חלוקתי, האמון במוסדות המדינה נפגע אנושות. אובדן אמון זה מוביל בהכרח למציאות של אנרכיה, שבה פרטים לוקחים את החוק לידיהם ומתעלמים מהנורמות המקובלות.

לדבריו, ניתן לראות ניצנים של אנרכיה זו בתחומים מגוונים, החל מהתנהלות במהלך מחאות ציבוריות ועד לפשיעה חמורה הכוללת נשק בלתי חוקי, השתלטות על קרקעות בנגב ותופעות של גביית דמי חסות. איציק מבקר את המצב שבו אזרח שומר חוק נדרש לעמוד בכלל החובות, בעוד שאחרים נהנים מחסינות דה-פקטו.

כדי לבלום את המגמה, הוא קורא לשיתוף פעולה בין שלושה גופי מפתח: מערכת המשפט נדרשת להחמיר בענישה ולהתמקד בסוגיות הליבה של האכיפה; משטרת ישראל חייבת להפגין נחישות רבה יותר בשטח; ומערכת החינוך מחויבת להעדיף הטמעת ערכים ונורמות חברתיות על פני הישגים אקדמיים בלבד.

במישור הפיקודי, איציק מדגיש כי קצין בצה”ל הוא סמל, ולכן על המערכת הצבאית לנהוג באפס סובלנות כלפי מי שחורג מהנורמות המצופות. הוא קורא לדרג הפיקודי הבכיר לא להסתפק בהדחה מתפקיד במקרים חמורים, אלא לנקוט בצעד המשמעותי של הסרת דרגות, כדי לשדר מסר ערכי חד וברור לכלל הציבור ולמשרתים בצבא.