ארז אוריאלי, ישראלי שחי בנורווגיה קרוב ל-20 שנה, משתף בתובנותיו על החיים באירופה ועל הסיבות שהובילו אותו לשוב לישראל. אוריאלי, שהיה ממקימי המרכז למאבק באנטישמיות בנורווגיה בשנת 2000, מתאר מציאות מורכבת עבור יהודים וישראלים במדינה הסקנדינבית.

לדבריו, הסכמי אוסלו חוללו נזק תדמיתי אדיר לישראל, כאשר התקשורת ומובילי דעת הקהל המקומיים החלו לצייר את ישראל באור שלילי באופן עקבי, ללא קשר לזהות הממשלה המכהנת. הוא מציין כי בעוד שהעם הנורווגי כולל גם אוהבי ישראל רבים, האווירה הציבורית וההקצנה בקרב הקהילה המוסלמית יצרו פחד ממשי בקרב הקהילה היהודית הקטנה, שנאלצת לעיתים להסתיר את זהותה ולשמור על פרופיל נמוך.

למרות התנאים הכלכליים הנוחים והשקט האירופאי, אוריאלי מסביר כי תחושת הניכור והצורך להתכופף הובילו לשחיקה פנימית. הנפש התחילה להתייבש, הוא מעיד. הוא מתאר את המעבר לישראל כשינוי מהותי מאין חיים לחיים, כאשר תחושת השייכות, האחווה והחמימות הישראלית, גם אם היא מלווה בקשיים כלכליים ובמינוס בבנק, עולה על כל נוחות חומרית בחו”ל. מסר הסיום שלו לקהל ברור: יש לישראל חברים רבים בעולם, אך העמידה הזקופה והחיבור לשורשים הם המפתח להישרדותנו כעם.