הפרשן והעיתונאי אלדד בק מציע זווית ניתוח מרגיעה ומפוכחת, ומסרב להצטרף לגל הפאניקה וההיסטריה השוטף את המדיה. לטענתו, רוב המבקרים כלל לא נחשפו לנוסח ההסכם, שכן מדובר במסמך שלא פורסם רשמית, והדיון הציבורי מושפע בעיקרו מלוחמה פסיכולוגית של שני הצדדים.
בק מדגיש כי דונלד טראמפ הוא איש עסקים ממולח הפועל תחת לחץ של בחירות אמצע גורליות. לוגית, טראמפ לא יחתום על הסכם כניעה שישמש נשק בידי יריביו הדמוקרטים. הוא מעריך כי מדובר בצעד טקטי שנועד לסדר מחדש את הקלפים הפוליטיים ולהציג הישג דיפלומטי, מבלי להתחייב לוויתורים אסטרטגיים ארוכי טווח. בנוסף, הוא מציין כי המנגנונים הכלכליים שהובטחו לאיראן מותנים בעמידה בתנאים נוקשים, כפי שקרה בעבר עם תוכניות סיוע אחרות שלא יצאו לפועל.
לסיכום, בק קורא לציבור הישראלי לנשום עמוק ולהמתין להתפתחויות. המסר העיקרי שלו הוא הצורך בחיזוק העצמאות הצבאית והכלכלית של ישראל. במקום להסתמך באופן מוחלט על ממשלים זרים, שיכולים לשנות את טעמם בהתאם לאינטרסים פנימיים, על ישראל להיות חזקה מספיק כדי לעמוד בזכות עצמה ולייצר בריתות מגוונות בעולם. רק עוצמה פנימית תבטיח את שרידותה מול האיומים המשתנים במזרח התיכון.
