ירון אלקלעי, מומחה המנתח את התמורות הדמוגרפיות והדתיות ביבשת אירופה, מציג תמונה מורכבת של המציאות המשתנה מעבר לים. בבסיס דבריו עומדת ההבנה כי באיסלאם, בניגוד לדתות מונותאיסטיות אחרות, אין כל הפרדה בין הדת למדינה. עבור המאמין, מדובר במקשה אחת שבה הפעילות הדתית, הפוליטית והחברתית שלובה זו בזו באופן מוחלט.
אלקלעי מסביר כי השאיפה המרכזית בדת האיסלאם היא החלת הריבונות המוסלמית על אדמת העולם. חשוב להדגיש כי אין מדובר בהכרח במיסיון המכוון להמרת דתם של אנשים, אלא בשאיפה לשליטה על הטריטוריה. תחת שלטון זה, יוכלו בני דתות אחרות להמשיך באמונתם, בתנאי שיכירו בריבונות המוסלמית ובהחלת חוקי האיסלאם במרחב הציבורי.
כיום, כאשר האמצעים הצבאיים הישירים אינם עומדים לרשותם של גורמים אלו באירופה, האסטרטגיה משתנה. אלקלעי מצביע על כך שהפעילות עוברת למסלולים של חינוך, השפעה תרבותית וביסוס נוכחות פיזית. הוא מתאר מציאות שבה מסגדים צומחים ברחבי היבשת “כמו פטריות אחרי הגשם”, תוך שימוש במתודולוגיות של השפעה ארוכת טווח. תהליך זה, המגובה במימון רב, מוביל לשינוי פניה של אירופה ולביסוס מעמדו של האיסלאם כגורם פוליטי ודתי דומיננטי, השואף להפוך את היבשת לחלק בלתי נפרד ממרחב הריבונות שלו.
