בעוד שרבים נוטים לראות בלינקדאין זירה לחיפוש עבודה ונטוורקינג מקצועי בלבד, מומחית הסייבר עינת מירון משרטטת תמונה שונה ומטרידה. לדבריה המחאה לא נולדה באופן ספונטני במוצאי שבת בקפלן, אלא תוכננה בקפידה שעות קודם לכן במרחב הדיגיטלי המקצועי.
מירון מתארת מבצע מאורגן שבו אלפי משתמשים שינו בו-זמנית את תוארם המקצועי בלינקדאין ל-Chief Democracy Officer. המהלך, שיצר אלפי התראות ברשת, הקדים את היציאה הפיזית לרחובות עם דגלים. לטענתה, הרשת העסקית הפכה לפלטפורמה פוליטית מגויסת לכל דבר.
הביקורת של מירון מופנית גם כלפי תאגידי הענק. היא מציינת כי לינקדאין, הנמצאת בבעלות מיקרוסופט, אפשרה למחאה לצמוח באין מפריע. מירון מרחיקה לכת וטוענת כי חברות טכנולוגיה אף מימנו היבטים לוגיסטיים של המחאה, כמו אוטובוסים מרעננה לקפלן, תחת מעטפת של פעילות עסקית לגיטימית.
במהלך הראיון חושפת מירון כי נחסמה פעמיים מהרשת בעקבות תלונות על תכנים שפרסמה. היא מתארת אווירה של אלימות מילולית ושימוש בסלוגנים וקמפיינים חריפים, המזכירים את המתרחש בטוויטר, אך בחסות המעמד המכובד של לינקדאין. לדבריה, השילוב בין אלגוריתמים חוסמים לבין מה שהיא מכנה רוע טהור נגד הימין, יוצר מציאות שבה דעות מסוימות נדחקות אל מחוץ לזירה העסקית.
מניסיון רב, לינקדין היא כלי פוליטי לכך דבר ועניין ופועלת באגרסיביות, בחוסר שקיפות או הגינות כלפי דעות לגיטימיות מהימין בלבד.