בראיון המרתק שנערך בערוץ TOV, ד”ר משה בן דוד (בנדה), מציג תמונת מצב ביטחונית ומדינית מפתיעה בנוגע למערכה הרב-זירתית שבה מצויה ישראל. ד”ר בן דוד טוען בנחרצות כי איראן, למרות הצהרותיה הלוחמניות, הובסה במערכה הנוכחית. לדבריו, יש להבחין בין תבוסה מדינית המלווה בכניעה רשמית לבין תבוסה צבאית המנטרלת את יכולת ההגנה של המדינה. איראן נמצאת כיום במצב שבו היא אינה יכולה להגן על ריבונותה או על חיי אזרחיה, והיא תלויה למעשה ב”חסדיהן” של ישראל וארצות הברית. הוא מדגיש כי פגיעה ממוקדת בתשתיות החשמל האיראניות יכולה למוטט את המדינה תוך ימים ספורים, מצב שהמשטר בטהרן מבין היטב אך חושש להודות בו פומבית פן יופל על ידי המוני האזרחים.

בזירה העזתית, ד”ר בן דוד מתאר אסטרטגיה של כרסום מתמיד בשטח, שבה ישראל שולטת כיום על חלקים נרחבים מהרצועה ומצמצמת את מרחב התמרון של חמאס. הוא מעריך כי חמאס יחדל להתקיים כאישות מדינית שולטת בעזה, בתהליך הדרגתי אך עקבי. לגבי חיזבאללה ולבנון, הוא מציין כי הארגון, שהיה פעם “נמר מאיים”, הפך ל”חתלתול זב דם” בעקבות המכות הקשות שספג, כולל פגיעה בפיקוד ובאמצעי התקשורת. עם זאת, הוא סבור כי לא ניתן להשמיד את חיזבאללה לחלוטין ללא כיבוש מלא של לבנון, ולכן היעד הוא צמצום כוחו לרמה של נשק קל בלבד, תוך הבנה שהארגון חושש מטבח פנימי מצד העדות האחרות בלבנון אם יתפרק לגמרי מנשקו.

מעבר לאיומים המיידיים, ד”ר בן דוד מפנה זרקור לעבר טורקיה, ומביע דאגה מהשפעתה הגוברת בירושלים וממעורבותה בסוריה. למרות הזיכרונות החמים מיחסי העבר עם הצבא הטורקי, הוא רואה ברטוריקה של ארדואן איום שיש להתייחס אליו ברצינות, במיוחד בהקשר של חופש הפעולה האווירי של ישראל בדרך לאיראן. במישור המדיני, הוא מזהה תופעה תקדימית שבה הדרג המדיני מקדים לעיתים את הדרג הצבאי בגיבוש הסכמים וקואליציות בינלאומיות, כפי שקרה בניסיונות לפירוז עזה.

במבט פנימה אל החברה הישראלית לקראת הבחירות הקרובות, ד”ר בן דוד מדמה את המצב הפוליטי ל”חמין” שבו מתערבבים נושאי זהות יהודית, הצלחות ואסונות המלחמה, ומערכת המשפט. הוא צופה כי הממשלה הבאה תהיה הטרוגנית יותר, ומביע ספק ביכולתה של האופוזיציה להקים ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות. לסיכום, דבריו של ד”ר בן דוד מציעים זווית אופטימית זהירה לגבי עוצמתה האסטרטגית של ישראל, לצד הכרה במורכבות הפוליטית והאזורית שעוד נכונה לנו.