מערכת הבריאות הישראלית ניצבת בפני “חומר נפץ חברתי”, כך עולה משיחה מטלטלת שקיים ד”ר צבי סדן, חוקר תופעת ה”ווק” (Woke), בערוץ TOV. במוקד הדיון עומדות עדויות הולכות ונערמות על יחס בלתי הולם, ולעיתים אף פוגעני, מצד אנשי צוות רפואי מהחברה הערבית כלפי מטופלים יהודים, ובפרט כלפי כוחות הביטחון ולוחמים שנפצעו בקרב.
ד”ר סדן חושף כי התופעה אינה חדשה ומבעבעת מתחת לפני השטח כבר שנים, אך זכתה למשנה תוקף בעקבות אירועי השביעי באוקטובר. לדבריו, קיימת בעיה עמוקה של אובדן אמון: לוחמים פצועים מביעים חשש כבד ואף סירוב לקבל טיפול מידי רופאים ערביים, מציאות שמעידה על שבר עמוק בתוך המוסדות שאמורים להוות מרחב בטוח לכל אדם. סדן מצביע על כך שהמדיניות של “אפליה מתקנת” הובילה למצב שבו בתחומי רפואה מסוימים המיעוט הפך לרוב, מה שיצר לדבריו עיוות של הפרופורציות ופגיעה באיכות ובביטחון הטיפול.
במהלך הראיון מותח סדן ביקורת חריפה על מה שהוא מכנה “השתקה מערכתית”. הוא טוען כי גורמים במערכת הבריאות, המונעים מאג’נדה פרוגרסיבית, מעדיפים לשמור על חזות של שוויון ו”תקינות פוליטית” על פני טיפול בשורש הבעיה. לדבריו, צוותים יהודים בבתי החולים לוחשים למשפחות המטופלים “אל תעזבו את יקירכם לרגע”, מחשש לפגיעה מכוונת בזמן משמרות שבהן הצוות הוא ערבי בלבד. סדן תוהה היכן נמצאים שר הבריאות ומנהלי בתי החולים, ומדוע הם אינם פועלים ביד ברזל נגד חריגות אלו, תוך שהוא מדגיש כי השתיקה הופכת אותם לשותפים למחדל.
למרות התמונה הקשה, ד”ר סדן והמראיין פיני יצחקי מקפידים לציין כי רוב הפרסונל הרפואי, יהודים וערבים כאחד, עושים עבודת קודש ומסורים למטופליהם. עם זאת, הם מתריעים כי אי-טיפול בתופעות הקיצון ובגילויי התמיכה בטרור ברשתות החברתיות מצד אנשי רפואה, מהווה סכנה קיומית לחברה הישראלית. הקריאה המרכזית העולה מהדברים היא להוציא את העדויות אל האור ולדרוש מהמדינה לקחת אחריות על חיי האזרחים גם בתוך כותלי בתי החולים, ולא רק בגבולות.
