כל אדם זקוק להדרכה. כולנו זקוקים לדמות בוגרת ומנוסה שתנחה אותנו בשבילי החיים. בתחילת הדרך, אדם מקבל הדרכה בסיסית וחיונית מהוריו. הם לא רק מעניקים לו את עצם החיים, אלא גם מדריכים אותו צעד אחר צעד בתהליכי הילדות וההתבגרות. על הלידה ועל כך נוקיר להם תודה לעד, נכבד אותם ונירא מהם, בדיוק כפי שה׳ ציווה עלינו.
אך לאחר שהאדם גדל ועומד ברשות עצמו, הוא זקוק להדרכה מסוג אחר כדי להפוך לאדם גדול יותר; כדי לפרוץ את גבולותיו ולעשות דברים משמעותיים בכל תחומי החיים. לשם כך הוא זקוק למנטור – מדריך בעל אישיות מרשימה שאוהב אותו, שמזהה נכונה את היכולות שלו, ויודע כיצד להעצים את אישיותו ולהוציא את כוחותיו מהכוח אל הפועל. אם תבחנו זאת, תגלו שלרוב האנשים הגדולים והמצליחים שאתם מכירים במציאות היה מנטור.
בתרבות האנושית שבה אנו חיים כיום, העולם סובל מבלבול עצום; חסר לו כיוון וחסרה לו הכוונה. את המאמר הזה אני כותב מחוץ לארץ, לשם יצאתי לצורך משימה משמעותית. אני פוגש כאן את הגויים (בעיקר הנוצרים), ורואה עד כמה הם צמאים להכוונה ברמה הקיומית העמוקה ביותר. הם מדברים על כך כל הזמן, זה נוכח לחלוטין בשפת היום-יום שלהם. כשהם שומעים שאני יהודי, הם מיד רוצים לשמוע חכמה, מבקשים הדרכה ואף צמאים לקבל ברכות.

גם יהודי זקוק למנטור שיוביל אותו להיות אדם גדול ומצליח. אולם, ההצלחה של יהודי אינה נמדדת במושגים של העולם הזה בלבד, אלא מתבטאת בעיקר בכמה הוא מחובר לערכי עולם הבא בתוך חיי העולם הזה, ובחיבור שלו לה׳ בחיים מלאי משמעות. הגדולה האמיתית שלנו אינה מסתכמת בהצלחה עסקית או ביצירתיות, אלא בעיקר ברוחניות ובמוסר אלוקי. לשם כך, כל יהודי זקוק למנטור, על אחת כמה וכמה בתרבות פוסט-מודרנית שבה כל הערכים מעורבבים ומבולבלים. בדיוק מסיבה זו נתנו לנו חז״ל הדרכה נצחית לדורות: “עשה לך רב” (מנטור), “והסתלק מן הספק” (הבלבול והפוסט-מודרניזם). רב אמיתי יודע להדריך את היהודי ולהוביל אותו אל ההצלחה האמיתית שלו – דבקות בה׳ מתוך כל סיבוכי העולם הזה, ממש כמו משל המבוך המפורסם בספר ׳מסילת ישרים׳.

זכיתי שיהיה לי מנטור כזה בחיי. קוראים לו הרב יהושע צוקרמן זצ״ל, שיום פטירתו חל בג׳ באלול, יחד עם יום הסתלקותו של הראי״ה קוק זצ״ל. הוא היה האדם הכי גדול שפגשתי בחיי (וכנראה גם שאפגוש). הגעתי למכון מאיר מיד אחרי שירותי הצבאי; הייתי בעל תשובה טרי, חסר הכוונה לחלוטין. הרב צוקרמן חיבר אותי לממדים הכי עמוקים באישיות שלי, והדריך אותי בתחילת תהליך התשובה וגם שנים ארוכות לאחר מכן.

הוא לא היה רק צדיק וחסיד, אלא בעיקר אדם ישר וקדוש. כל ברכה שיצאה מפיו נאמרה בכוונה עליונה, וכל תפילה שלו התאפיינה בריכוז עמוק ובשפתיים לוחשות. היו לו שתי רגליים יציבות בקרקע אבל מחשבותיו, רעיונותיו ונפשו ברומו של עולם. יראתי ממנו בגלל הגדלות העצומה שלו; הוא היה בשבילי אריה דקדושה, גיבור רוחני שנמצא בשליטה מוחלטת על כל מעשה ודיבור שלו. יחד עם זאת, הרגשתי וידעתי שהוא אוהב אותי ורוצה באמת בטובתי. מתוך אותה אהבה, הוא גם ידע להוכיח אותי כשהיה בכך צורך. בהתחלה פחדתי מאוד מהתוכחות שלו, אך עם הזמן למדתי לאהוב אותן (ועדיין, זה היה קשה). רשמתי כל לימוד והדרכה שלו במחברת, שאלתי אותו המון שאלות, זכיתי להתפלל איתו בשבתות, ליוויתי אותו לביתו וגם התארחתי אצלו בסעודות שבת. יותר מכל לימוד פורמלי, עצם הנוכחות של האישיות הגדולה שלו והקשר האישי איתו – הם שגידלו אותי והשפיעו עליי.
בסמוך לפטירתו כתבתי עליו כאן באריכות, על דמותו ועל יסודות תורתו, אך הפעם רציתי לשתף דווקא בהשפעה האישית שלו עליי. למדתי אצלו שבע שנים. אינני נחשב לתלמידו במובן של מעביר תורתו וממשיך דרכו הרשמי, אבל אני תלמידו במובן שהושפעתי ממנו עמוקות – בעיקר מיראת השמיים הטהורה שלו ומהאמת הנוקבת שייצג. אני חושב עליו לא פעם ומתגעגע אליו. הרב צוקרמן זצ״ל השיב רבים מעוון; הוא העמיד הרבה תלמידי חכמים, ליווה בעלי תשובה, וקירב לה׳ גם אנשים שהיו רחוקים מאוד מתורה. הוא היה מנטור ענק עבור יהודים רבים בתקופה היסטורית משמעותית.

כל יהודי זקוק לרב בתקופה שלנו, ולכל רב גדול – היה רב בעצמו. הרב צוקרמן זצ״ל היה תלמיד נאמן של הרב צבי יהודה קוק זצ״ל, והרצי״ה היה תלמידו המובהק של אביו, הראי״ה קוק זצ״ל. רב, בניגוד למנטור בעולם החול, אינו ממציא שיטה משל עצמו מתוך חלל ריק, אלא ממשיך את השיטה של רבו, שקיבל מרבו, עד קבלת התורה מסיני. זוהי התורה שבעל פה, המתרגמת את ההכוונה האלוקית המדויקת אל תוך המציאות המשתנה.
לא רק הדתיים זקוקים לרב, אלא דווקא ׳החילונים׳. כחילוני לשעבר, שיש לו חברים חילונים, אני יודע מקרוב שישנה בקשה גדולה מאוד להדרכה ולהכוונה בחיים, תוך חיבור לה׳. ככל שהאדם קדוש יותר – כך הוא יוכל להכווין נכונה אנשים עם כוחות חיים גדולים ומורכבים יותר. בתהליך האלוקי של תחיית הקודש שאנו נמצאים בעיצומו, אנו זקוקים להרבה מאוד רבנים ותלמידי חכמים, צדיקים, חסידים וקדושים – שידריכו את בעלי התשובה החדשים. הם יזדקקו לכך מאוד; אלו אינן מותרות, אלא צורך קיומי בתקופה ההיסטורית בה אנו נמצאים. לאחר מכן נוכל להיות המנטור והרב של העולם כולו, תלמיד חכם שבאומות, לב באיברים כדברי רבי יהודה הלוי זצ״ל.

יהיו הדברים לעילוי נשמת הרב יהושע אברהם צוקרמן זצ״ל.