הפרשן יוני בן מנחם משרטט תמונה גיאופוליטית חדשה ומטרידה בעקבות קריסת משטר אסד בסוריה. בן מנחם מדגיש כי המציאות בצפון השתנתה ללא היכר: בעוד שהציר השיעי בהובלת איראן ספג מכה אנושה, ישראל ניצבת כעת מול התחזקות דרמטית של הציר הסוני, כאשר סוריה הופכת למעשה לגרורה טורקית. לדבריו, המנהיג החדש בשטח, אבו מוחמד אל-ג’ולני, פועל בתיאום הדוק עם המודיעין הטורקי, מה שמעמיד את ישראל בפני אתגר אסטרטגי מורכב מול שאיפותיו האימפריאליות של ארדואן באזור.
החשש המרכזי שמעלה בן מנחם נוגע לנכסים האסטרטגיים שנותרו בסוריה, ובראשם שרידי פרויקט הגרעין והידע המדעי שנצבר בו. הוא מזהיר כי המורדים מחזיקים כעת במידע רגיש ובגישה לאתרים שייתכן וטרם הושמדו, והוא מעריך בסבירות גבוהה כי סודות אלו כבר זולגים לידי אנקרה. בן מנחם מותח ביקורת על כך שישראל לא השכילה לפעול צבאית כדי להשתלט על החומרים הללו בזמן אמת עם נפילת המשטר, וטוען כי מדובר במחדל שעלול להתברר כאיום ארוך טווח על ביטחון המדינה.
מעבר לסוגיית הגרעין, בן מנחם מצביע על ההזדמנות והחובה המוסרית שנוצרה עם קריסת מנגנוני המודיעין הסוריים, המצוד אחר מידע על מקום קבורתו של המרגל הישראלי אלי כהן ז”ל. לשיטתו, המהומה בשטח והשתלטות המורדים על ארכיוני המדינה פתחו חלון הזדמנויות נדיר להשגת קצה חוט בפרשה הכואבת הזו. בשורה התחתונה, ניתוחו של בן מנחם מבהיר כי השמחה על נפילת “ציר הרשע” השיעי חייבת להיות מהולה בערנות שיא, שכן הוואקום השלטוני בסוריה מתמלא בכוחות סוניים רדיקליים ובשאיפות טורקיות שאינם מבשרים בהכרח על שקט בגבולנו הצפוני.
