השגריר ד”ר חיים קורן מנתח את ההתפתחות ההיסטורית והגיאופוליטית של סודן ואת השפעתה הישירה על מדינת ישראל והמזרח התיכון.
סודן, כמדינת לאום ענקית ומורכבת, התאפיינה מאז ומתמיד בשסעים פנימיים עמוקים בין האליטה הערבית-סונית השלטת בצפון (באזור חרטום וקורדופן) לבין האוכלוסייה האפריקאית בדרום, שהייתה שונה לחלוטין במאפייניה התרבותיים והדתיים עד להתפצלותה של דרום סודן ב-2011. בזירה האזורית, סודן ביססה את מעמדה כסמל לעוינות נגד ישראל עם “שלושת הלאווים” המפורסמים שנקבעו בוועידת חרטום לאחר מלחמת ששת הימים.
במהלך השנים הפכה המדינה למוקד טרור והברחות נשק עבור הציר האיראני, כאשר משמרות המהפכה הקימו מפעלים לייצור אמל”ח בקרבת חרטום והשתמשו בפורט סודן כתחנת מעבר לאספקת טילים ונשק לעזה ולחזבאללה דרך סיני ותעלת סואץ. מעורבות ישירה זו בטרור חייבה את ישראל לפעול צבאית בעומק שטח סודן במספר גיחות מבצעיות כדי לסכל את נתיבי ההברחה.
התפנית החלה להירקם כאשר סודן ניתקה את יחסיה עם איראן בשנת 2016, ובסופו של דבר עשתה מהלך היסטורי בשנת 2020 כשהצטרפה להסכמי אברהם, ובכך חתמה מעגל של עשרות שנות עוינות בדרך לנורמליזציה ושילוב בארכיטקטורה האזורית החדשה.
