דוד ויקו, בנקאי בכיר מפנמה, מנתח את התמורות הפוליטיות והכלכליות הדרמטיות שעוברות על מדינות אמריקה הלטינית. מתוך היכרותו המעמיקה עם המערכת הפיננסית והמציאות האזורית, מציג ויקו תמונת מצב של קריסת ממשלות השמאל והאידיאולוגיה הפרוגרסיבית ביבשת, ומסביר מה עומד מאחורי השינוי בעמדות הציבור ועלייתן של הנהגות ימין.
לדברי ויקו, שורש המשבר נעוץ במדיניות כלכלית כושלת המאפיינת את ממשלות השמאל, אשר מנפחות את המגזר הציבורי, מחלישות את השוק החופשי ויוצרות תלות עמוקה של האזרחים במנגנון הממשלתי. כדוגמה בולטת הוא מצביע על קולומביה תחת הנהגתו של גוסטבו פטרו, שבה חלה פגיעה חמורה בענפי האנרגיה והדלק, עלייה באינפלציה וקיצוצים בתקציבי המדינה. לטענתו, המודל הפרוגרסיבי אינו מייצר שגשוג אלא מביא לחלוקה מחדש של העוני, לצד התגברות משמעותית של הפשיעה ופעילות קרטלי הסמים המערערים את הביטחון האישי.
ויקו מפנה ביקורת נוקבת גם כלפי סדרי העדיפויות של מנהיגי שמאל ביבשת, דוגמת נשיא ברזיל לולה דה סילבה ומנהיגי צ’ילה, אשר בוחרים לעסוק באינטנסיביות בזירה הבינלאומית, בסוגיה הפלסטינית ובגינוי ישראל, במקום לטפל במצוקות הפנימיות הדוחקות של אזרחיהם. כאיש פיננסים וכלכלה, הוא מזהה בעיסוק האובססיבי בישראל חלק מאידיאולוגיה רחבה יותר החותרת תחת ערכי המערב והמורשת היהודית-נוצרית.
מסקנתו של ויקו היא שההתעוררות הציבורית והנטייה המחודשת לעבר מנהיגות ימנית ביבשת אינן מקריות, אלא תגובת נגד ישירה והכרחית שנועדה להשיב את היציבות הפיננסית, להגן על השוק החופשי ולהחזיר את המשילות והסדר הציבורי למדינות דרום אמריקה.
