איש השב”כ לשעבר עמית אסא, מעביר ביקורת חריפה על התנהלות צמרת מערכת הביטחון בליל ה-6 וה-7 באוקטובר ובתקופה שקדמה למתקפה. אסא מחדד כי גם אם גורם מודיעיני טוען שהתריע מראש על תרחיש איום, אין הדבר פוטר אותו מאחריות ישירה כאשר הסימנים מתממשים בשטח, החל מפתיחת סילו רקטות ועד ירידה למנהרות, והאיום אינו נמנע בפועל ברמה הטקטית. בהקשר זה הוא מזכיר גם את דברי מפכ”ל המשטרה לשעבר, שטען כי לא עודכן בזמן אמת ולא קיבל שיחה שהייתה מאפשרת את הפעלת כוחות המשטרה בשטח.
לדברי אסא, שורש הכשל נעוץ בקונספציה ארוכת הטווח ששלטה בקרב ראשי מערכת הביטחון, שדחפו להסדרה מדינית מול חמאס ושאפו להימנע ממלחמה בכל מחיר. אסא טוען כי התפיסה הזו הובילה לחשש בקרב הצמרת הביטחונית, ובפרט בראשות השב”כ, מפני מעורבותו של ראש הממשלה. לשיטתו, החשש היה ששיתוף הדרג המדיני יוביל למהלך צבאי תקיף שיפיל את מאמצי ההסדרה, תרחיש שאותו ביקשו למנוע באמצעות הבניית נרטיב תקשורתי המייחס לראש הממשלה מניעים פוליטיים. אסא מסכם כי ראייה זו היא שהובילה להחלטה שלא לשתף ולעדכן את ראש הממשלה באותן שעות גורליות בליל המתקפה, מחשש שצעדיו ישבשו את המהלך הדיפלומטי שמערכת הביטחון ביקשה לקדם.
