ממשלת מלזיה פרסמה הנחיה רשמית האוסרת על עובדי המדינה להשתמש באפליקציית הניווט Waze. ההחלטה התקבלה בעקבות דיונים בוועדה הלאומית לאבטחת סייבר, בראשות ראש הממשלה אנואר איברהים, והיא נכנסה לתוקף באופן מיידי.

ההנחיה הופצה על ידי המזכיר הראשי לממשלה, שמסול עזרי אבו בכר, והיא מופנית לכלל ראשי משרדי הממשלה והסוכנויות הממשלתיות במדינה. על פי ההודעה, השימוש באפליקציה נאסר בשל חששות ביטחוניים הנוגעים לפרטיות המידע של המשתמשים ולשורשיה הישראליים של האפליקציה.

אפליקציית Waze, שנוסדה בישראל ונרכשה על ידי חברת גוגל בשנת 2013, משמשת מיליוני נהגים ברחבי העולם לניווט בזמן אמת. למרות הבעלות של גוגל, הרשויות במלזיה בחרו להתמקד בקשרים ההיסטוריים והמשפטיים של החברה לישראל כעילה להגבלת השימוש בה בקרב עובדי המגזר הציבורי.

מלזיה אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ומדיניותה הרשמית מתאפיינת בהתנגדות עקבית לפעילות ישראלית. צעד זה מצטרף למגמה רחבה יותר במדינות מסוימות באזור, המבקשות להגביל את השימוש בטכנולוגיות בעלות זיקה ישראלית מטעמים אידיאולוגיים וביטחוניים.

במקביל לצעד המלזי, גם עיראק הודיעה לאחרונה על כוונתה לחסום את השימוש באפליקציית Waze בשטחה. הרשויות בעיראק קבעו כי החסימה תיכנס לתוקף עד סוף חודש דצמבר 2026, זאת בהתאם לחקיקה מקומית האוסרת על קשרים עם ישראל.

ההחלטה בעיראק הגיעה לאחר דיונים ממושכים במשרד התקשורת המקומי, שם טענו כי האפליקציה מהווה סיכון ביטחוני. גורמים רשמיים בבגדאד ציינו כי השימוש באפליקציות ניווט בעלות זיקה ישראלית עומד בסתירה לחוקים האוסרים על נורמליזציה עם ישראל.

במלזיה, ההנחיה החדשה מלווה בעידוד מצד הממשלה לעבור לשימוש בפתרונות ניווט מקומיים או חלופיים שאינם מזוהים עם ישראל. משרדי הממשלה הונחו לפנות לסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר בכל שאלה הנוגעת ליישום ההנחיה החדשה.

השימוש בנתוני מיקום ובתנועת משתמשים עומד במוקד החששות שהועלו על ידי הרשויות במלזיה. הממשלה הביעה דאגה מכך שמידע רגיש עלול להגיע לידי גורמים שאינם מורשים, בהתבסס על הטענה כי האפליקציה מנוהלת תחת חוקים ישראליים.

מבחינה טכנולוגית, Waze ממשיכה לפעול כחברה בת של גוגל, כאשר מרכז הפיתוח המרכזי שלה ממוקם בתל אביב. מדיניות הפרטיות של החברה מצהירה כי היא פועלת בהתאם לחוקים הרלוונטיים, אך הדבר לא מנע את הצעדים המגבילים מצד המדינות שאינן מכירות בישראל.

ההחלטה במלזיה נחשבת לצעד מנהלי משמעותי, שכן היא מחייבת את כלל עובדי המדינה לחדול משימוש בכלי עבודה נפוץ. מדובר בשינוי מדיניות שנועד להפגין עמידה בקו המדיני של הממשלה כלפי ישראל.

גורמים במערכת הביטחון המלזית הדגישו כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינה של סיכוני סייבר פוטנציאליים. עם זאת, לא פורסמו פרטים טכניים ספציפיים על פריצות או דליפות מידע שקרו בפועל כתוצאה מהשימוש באפליקציה.

המהלך המלזי והעיראקי מעורר שאלות בנוגע להשפעת החרם על חברות טכנולוגיה גלובליות הפועלות במדינות בעלות רוב מוסלמי. בעוד שגוגל ממשיכה לספק שירותים נרחבים, החרם הממוקד על Waze מדגיש את הרגישות הפוליטית סביב מוצרים ששורשיהם בישראל.

ביקורת נשמעה גם מצד משתמשים מקומיים במדינות אלו, שטענו כי החלופות המוצעות אינן מספקות את אותה רמת דיוק ומידע בזמן אמת כמו Waze. עם זאת, נראה כי השיקולים הפוליטיים גוברים על השיקולים התפעוליים בקרב מקבלי ההחלטות.

ההנחיה המלזית נכנסה לתוקף באופן מיידי, וסוכנויות ממשלתיות נדרשו לוודא כי עובדיהן פועלים בהתאם. מדובר בצעד נוסף בשרשרת פעולות של מדינות המבקשות להגביל את הנוכחות הדיגיטלית של חברות ישראליות בשטחן.