בראיון מרתק, ד"ר פנחס יחזקאלי פורס בפנינו את משנתו בנוגע לפסיכולוגיה שמאחורי רוצחים סדרתיים. בשיחה הוא מדגיש כי לכל רוצח סדרתי יש טריגר, נקודה בנשמתו שאין הוא מסוגל להכיל, מה שמוביל להתפרצות אלימה וקטלנית. לפי ד"ר יחזקאלי, בעוד שאדם מן השורה מסוגל להכיל מצבים קשים ולנהל ריבים מבלי להגיע לידי רצח, הרוצח הסדרתי חסר את הכלים הללו ברגע האמת.
הוא מסביר כי ישנם סטים שונים של תגובות לאירועים נפוצים כמו ריב חניה, אך עבור הרוצח הסדרתי, הפגיעה בכבודו או כאב נפשי עמוק שצף מעל לפני השטח גורמים לו לאבד כל רסן. אלו תהליכים פנימיים שיושבים בבק אופיס של הנפש וממתינים לרגע הנכון להתפרץ. לדבריו, הרוצח מחפש קורבן שהוא תופס כשליח של המערכת, או כמי שדומה לאדם שגרם לו עוול בעבר, וזה מה שמניע את הרצח.
יחזקאלי מציין כי לעיתים פרסומים בתקשורת יכולים להוות טריגר נוסף שמפעיל אצל הרוצח את הדחף לבצע את זממו באופן מיידי. בהקשר של פרשת הילדה שחילקה פליירים פוליטיים, ד"ר יחזקאלי מביא זווית מעניינת על הקושי של המשטרה לחשוף פרטים טכניים שנחשבים למידע מוכמן. הוא משער כי ייתכן שחלוקת הפליירים עצמה היוותה טריגר עבור הרוצח, שזיהה את הילדה כפעילה פוליטית או כמי שמייצגת גורם המאיים על תפיסת עולמו, אולי בשל חשש שהפליירים יהיו שובר שוויון בבחירות מקומיות.
הוא מדגיש שוב כי אדם נורמלי אינו מסוגל לרצוח בכוונה תחילה, וכי מדובר באירועים נדירים ביותר. מעבר לניתוח הפסיכולוגי, יחזקאלי משתף את תובנותיו מניסיון של כמעט 20 שנה בפעילות באירופה, שם עקב מקרוב אחר מצבם של היהודים במערב. הוא מציין כי המציאות השתנתה ללא היכר מאז השבעה באוקטובר, והדבר מחייב בחינה מעמיקה של עתיד הקהילות היהודיות בעולם.
הוא מזמין את הקהל לקחת חלק בדיונים חשובים בנושא זה ובהרצאות איכותיות שייערכו בנופש מיוחד, במטרה להבין לעומק את האתגרים הביטחוניים והחברתיים הניצבים בפני העם היהודי כיום.
מקור: "11270.2 ד״ר פנחס יחזקאלי אבי זלינגר"


















