בשיחה מעמיקה שנערכה עם עודד ניר, עלתה סוגיית ההשלכות הממושכות של אירועי שנת 1968 ומלחמת ששת הימים על התקשורת והפוליטיקה הישראלית. ניר ציין כי בעוד שבתחילה נטה לבחון את שתי התופעות בנפרד, שכן מלחמת ששת הימים נתפסה כאירוע ישראלי מובהק ואירועי 1968 כמרד סטודנטים אירופי ואמריקאי, כיום הוא מזהה את החיבור העמוק ביניהם. לדברי עודד ניר, השפעות מלחמת ששת הימים ניכרות עד היום במציאות הישראלית.
הניסיון לבחון את השסעים העכשוויים מצביע על כך שהוויכוח על עתיד יהודה ושומרון מהווה קו שבר ברור בין ימין לשמאל, שורשיו נטועים בתקופה שלאחר המלחמה. עודד ניר הדגיש כי התנועות שקמו אז, למען ארץ ישראל השלמה ונגדן, הפכו לחלק מהזהות הפוליטית הישראלית. בראייתו, התהליך לא התרחש ביום אחד אלא הפך לנדבך מרכזי בתודעה הלאומית.
הדיון נגע גם בנוכחותו של הדור הסוציאליסטי-סובייטי שהיה פעיל במערכות המדינה והצבא בתקופות אלו. בהתייחסו לשאלה על הקשר בין הסוציאליזם של העבר לשמאל של ימינו, ציין עודד ניר כי נפילת ברית המועצות והגוש הקומוניסטי היו נקודות מפנה משמעותיות. עם זאת, הוא הבחין כי בקרב צעירים המשתתפים בהפגנות ואירועים תרבותיים, ניתן עדיין לראות שימוש באייקונים כמו צ'ה גווארה, שלעיתים נתפס ככוכב רוק יותר מאשר דמות אידיאולוגית.
עודד ניר העיר על הפרדוקס שבו סמלים אלו הופכים לחלק מהמסחור והקפיטליזם, מבלי שהאנשים המשתמשים בהם יכירו בהכרח את משמעותם המדינית המקורית או יתמכו במדיניות סוציאליסטית של חלוקה מחדש. לדבריו, בעוד שהסיסמאות והאייקונים נותרו דומים, התוכן המעשי המגובה במדיניות לא תמיד השתנה בהתאם. בהמשך השיחה, תיאר עודד ניר את ניסיונו האישי שצבר במהלך 20 שנה של פעילות באירופה, שם עקב מקרוב אחר מצב הקהילות היהודיות.
הוא הדגיש כי אירועי השבעה באוקטובר היוו נקודת מפנה ששינתה את תפיסת עולמו בנוגע לעתיד היהודים בתפוצות. סוגיה זו צפויה לעמוד במרכז הרצאתו ביומיים של תוכן המתוכננים בחודש נובמבר במלון נבל דוד בנתניה, שם יידונו המשמעויות של המציאות היהודית באירופה, קנדה, ארצות הברית ואוסטרליה.
מקור: "12221.2 עודד ניר שוקי בלס"



















