גל שביתות נרחב התרחש ביום שישי האחרון בנמלים מרכזיים ברחבי אירופה. אלפי עובדי נמלים במדינות שונות השביתו את פעילותם במחאה על שינוע נשק וציוד צבאי המיועד לישראל. הפעילות התקיימה במקביל במוקדים שונים ברחבי היבשת, כאשר העובדים מצהירים כי הם מסרבים לקחת חלק בשרשרת האספקה הצבאית.
המחאה התמקדה בנמלים מרכזיים בצרפת, איטליה, ספרד ויוון, לצד מוקדים נוספים. העובדים השתמשו בכלי השביתה כדי להביע התנגדות להמשך העברת אמצעי לחימה לישראל על רקע המלחמה המתמשכת בעזה. מדובר בצעד ארגוני רחב היקף שנועד לשבש את הפעילות הלוגיסטית הקשורה למשלוחים אלו.
בנמל פיראוס שביוון נרשמה פעילות ערה של ועדי עובדים שהצהירו כי אינם מעוניינים לאפשר מעבר של נשק המשמש ללחימה דרך המתקנים שבאחריותם. דוברי העובדים הדגישו כי מדובר בהחלטה עקרונית של העובדים בשטח, המבקשים להפעיל לחץ על הממשלות והחברות המעורבות בשינוע הציוד.
במקביל לפעילות באירופה, נרשמו הפגנות גם במוקדים נוספים מחוץ ליבשת. בנמל היידרפאשה שבאיסטנבול, טורקיה, התקיימה הפגנה שבה קראו המשתתפים להפסקת משלוחי הנשק לישראל. המפגינים הניפו שלטים וקראו סיסמאות נגד המלחמה ונגד החימוש הצבאי.
השביתות והמחאות החלו ביום שישי, ה-30 באוקטובר 2026. מדובר בתיאום בין ארגוני עובדים ופעילים פרו-פלסטינים שביקשו להוציא לפועל פעולת מחאה מתואמת ביום זה. הפעילות גרמה לשיבושים בלוחות הזמנים של חלק מהאוניות הפוקדות את הנמלים המדוברים.
ההשלכות המיידיות של השביתה באו לידי ביטוי בעיכובים בפריקה ובטעינה של מטענים. חברות ספנות נאלצו להתמודד עם חוסר היכולת להשלים את הפעילות הלוגיסטית בנמלים שבהם העובדים סירבו לשתף פעולה עם שינוע הציוד הצבאי.
הארגונים המשתתפים במחאה הדגישו כי מדובר בצעד סמלי ומעשי כאחד. הם טוענים כי העובדים בנמלים נושאים באחריות מוסרית לתוכן המטענים העוברים דרך ידיהם. מנגד, גורמים רשמיים בנמלים ובממשלות השונות טרם פרסמו תגובה רשמית מקיפה על היקף הנזק הכלכלי המדויק שנגרם כתוצאה מהשביתה.
המחאה משקפת את המתח הגובר סביב סוגיית ייצוא הנשק לישראל במדינות אירופה. פעילים פוליטיים וארגוני עובדים מנצלים את כוחם בנמלים כדי להשפיע על מדיניות החוץ והביטחון של מדינותיהם בנוגע למלחמה.
הדיווחים מהשטח מצביעים על כך שהשביתה לא הייתה מוגבלת לנמל אחד בלבד, אלא התפרסה על פני רשת של נמלים המהווים צמתי תחבורה ימיים מרכזיים. הדבר מקשה על חברות הספנות למצוא חלופות מיידיות לפריקת מטענים.
במהלך יום שישי, המפגינים בנמלים השונים הדגישו את הקשר בין פעילותם לבין המצב הביטחוני במזרח התיכון. הם קראו לממשלות אירופה להטיל אמברגו נשק על ישראל, בטענה כי המשלוחים תורמים להמשך הלחימה.
השביתה מעלה שאלות בנוגע ליכולתם של ארגוני עובדים להשפיע על מדיניות ביטחונית לאומית ובינלאומית. בעוד שהעובדים רואים בכך חובה מוסרית, גורמים עסקיים מזהירים מפני הפגיעה בשרשרת האספקה הגלובלית ובחופש השיט.
נכון לעכשיו, לא ברור האם מדובר באירוע חד-פעמי או בתחילתו של גל מחאות ממושך יותר. ועדי העובדים בנמלים השונים טרם פרסמו הודעה רשמית על המשך הצעדים הארגוניים בימים הקרובים.
התקשורת הבינלאומית עוקבת אחר ההתפתחויות בנמלים, שכן מדובר בשיבוש משמעותי של הפעילות הימית. השפעת המחאה על היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למדינות אירופה נותרה נושא לדיון בדרגים המדיניים.
גורמי ביטחון בישראל עוקבים אחר הדיווחים על השיבושים בנמלי אירופה. עם זאת, לא נמסרה התייחסות רשמית מצד משרד הביטחון או גורמים ממשלתיים אחרים בנוגע להשפעה המדויקת של השביתות על אספקת הציוד הצבאי לישראל.
האירועים בנמלים מדגישים את המורכבות של המלחמה והשפעתה על הזירה הבינלאומית. המחאה בנמלים היא רק נדבך אחד במערכה הציבורית והפוליטית המתנהלת באירופה סביב המלחמה בעזה.
השביתה בנמלים נותרה במוקד תשומת הלב של גורמי לוגיסטיקה וספנות, המנסים להעריך את משך הזמן שיידרש כדי לחזור לשגרה מלאה בנמלים המושבתים.
