מערכת הביטחון בישראל נמצאת בתקופה של דריכות גבוהה נוכח ההתפתחויות האחרונות בזירה האיראנית. צה”ל השלים את היערכותו למספר תרחישים אפשריים, החל מתגובה ישראלית עצמאית ועד למערכה רחבה יותר בתיאום עם ארצות הברית. ההיערכות מגיעה על רקע מתיחות גוברת במפרץ הפרסי ודיווחים על תקריות ימיות שכללו פגיעה במכליות נפט באזור מצר הורמוז.
במהלך הימים האחרונים דווח על פיצוצים במפרץ הפרסי, כאשר גורמים רשמיים באיראן טענו כי מספר מכליות נפגעו ממוקשים לאחר שהתעלמו מאזהרות. במקביל, נמשכים המאמצים הדיפלומטיים העקיפים בתיווך קטאר, בניסיון לקדם הסדר בין וושינגטון לטהרן. עם זאת, נכון לעת זו לא דווח על פריצת דרך משמעותית במגעים אלו.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התייחס למצב בשיחות עם כתבים בבית הלבן והבהיר כי ארצות הברית אינה נתונה בלחץ זמן להגיע להסכם עם איראן. לדבריו, המגעים נמשכים, אך וושינגטון פועלת בשיקול דעת. הנשיא הדגיש כי היעד המרכזי של ארצות הברית נותר מניעת השגת נשק גרעיני על ידי איראן.
ההתפתחויות מתרחשות ימים ספורים לפני בחירות האמצע בארצות הברית, הצפויות להיערך ב-3 בנובמבר. במערכת הביטחון בישראל מעריכים כי ייתכן ששינויים במדיניות האמריקאית או החלטות אופרטיביות יתקבלו רק לאחר סיום הליך הבחירות. גורמים ביטחוניים ציינו כי הצבא ערוך לכל תרחיש, כולל אפשרות של הסלמה מהירה באזור.
במקביל למתיחות מול איראן, נמשכת ההיערכות הישראלית גם בזירה הצפונית. בצה”ל החלו בגיוס כוחות מילואים לקראת אפשרות של הרחבת הפעילות מול חיזבאללה, זאת על רקע הערכות כי הזירות האיראנית והלבנונית פועלות ככלים שלובים. גורמים אזוריים מצביעים על כך שהמתיחות הביטחונית עלולה להשפיע על סדר היום המדיני בישראל, לרבות הליכים פוליטיים פנימיים.
בבית הנשיא בירושלים נערכים לאפשרות שהליכים פוליטיים, כגון הרכבת ממשלה, יתנהלו בצל הסלמה ביטחונית. על פי גורמים המעורים בנושא, הנשיא יצחק הרצוג נחוש להמשיך בהליכים החוקתיים גם אם תפרוץ מערכה צבאית, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים במידת הצורך.
במערכת הביטחון מדגישים כי המטרה האסטרטגית של ישראל היא להבטיח את ביטחונה הלאומי אל מול האיומים הנשקפים מטהרן. הדרג המדיני והביטחוני מקיים הערכות מצב שוטפות כדי לבחון את הצעדים הנדרשים בהתאם להתפתחויות בשטח.
התסכול בקרב מדינות המפרץ מהתנהלות המערכה מול איראן בא לידי ביטוי בדיווחים שונים, המצביעים על חששן של בעלות בריתה של ארצות הברית באזור מפני מדיניות בלתי עקבית. עם זאת, מדינות אלו ממשיכות לראות בארצות הברית שותפה ביטחונית מרכזית.
איראן מצידה ממשיכה להצהיר על עמדותיה, הכוללות דרישות להסרת סנקציות כלכליות ושחרור נכסים מוקפאים. דוברים רשמיים בטהרן טענו כי ההצעות שהועברו עד כה אינן עונות על דרישותיהם, והדגישו כי סוגיית מצר הורמוז עומדת בראש סדר העדיפויות שלהם.
הצבא האמריקאי ממשיך לשמור על נוכחות ימית משמעותית באזור, תוך שמירה על המצור הימי על איראן. גורמים בממשל האמריקאי הבהירו כי המהלכים הצבאיים נועדו להפעיל לחץ על טהרן כדי להביאה לשולחן המשא ומתן בתנאים נוחים יותר.
בישראל עוקבים בדריכות אחר כל הצהרה המגיעה מוושינגטון. ההבנה בדרג המדיני היא כי לתיאום מול הממשל האמריקאי יש חשיבות עליונה, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות בעלות השלכות אסטרטגיות על המזרח התיכון.
התרחישים שנבחנים בצה”ל כוללים כאמור פעולות מוגבלות ונקודתיות לצד תקיפות נרחבות יותר. ההחלטה על אופי התגובה תלויה במידה רבה בהתפתחויות בשטח ובהחלטות שיתקבלו בדרג המדיני הבכיר בירושלים ובארצות הברית.
למרות הדיווחים על מגעים דיפלומטיים, המציאות בשטח נותרה מתוחה. התקריות הימיות האחרונות ממחישות את הסיכון המתמשך לתנועת כלי שיט באזור, דבר המשפיע על הכלכלה העולמית ועל היציבות האזורית.
בצה”ל מבהירים כי המוכנות המבצעית נשמרת ברמה הגבוהה ביותר. כוחות צה”ל מתורגלים לתרחישי קיצון, והתיאום הבין-זרועי מתבצע באופן שוטף כדי להבטיח מענה מהיר לכל התפתחות.
הימים הקרובים צפויים להיות משמעותיים, במיוחד לאור הבחירות בארצות הברית וההערכות כי ייתכן שינוי במדיניות האמריקאית לאחר מכן. בישראל ממתינים לראות כיצד יתורגמו ההצהרות המדיניות לפעולות בשטח.
לסיכום, המצב הביטחוני נותר מורכב. ישראל ממשיכה לפעול בתיאום עם בעלות בריתה תוך שמירה על חופש פעולה מלא להגנה על אזרחיה ועל האינטרסים הביטחוניים שלה בכל תרחיש שיתפתח.
