לאחר סיום הבחירות לכנסת, המערכת הפוליטית בישראל נמצאת בעיצומן של התייעצויות ומגעים להקמת ממשלה חדשה. תוצאות הבחירות הותירו את המפה הפוליטית מפוצלת, כאשר גוש נתניהו מחזיק ב-53 מנדטים, גוש איזנקוט ב-48 מנדטים, והרשימות הערביות ב-19 מנדטים. נתונים אלו מציבים אתגר משמעותי בפני המועמדים להרכבת הממשלה, שכן אף גוש אינו מגיע לרוב של 61 חברי כנסת.

בימים האחרונים עלו דיווחים על התנגדות פנימית בתוך מפלגת ישר, בראשות גדי איזנקוט, להקמת ממשלת מיעוט שתישען על תמיכת הרשימה המשותפת. על פי הדיווחים, מספר חברי כנסת מהמפלגה הביעו הסתייגות מהסדר כזה, וראו בתלות בקולות המפלגות הערביות קו אדום. המתנגדים הבהירו כי אין למנות אותם עם תומכי מהלך מסוג זה, וציינו כי מדובר בעמדה של חברי כנסת יחידים ולא בהחלטה רשמית של הסיעה כולה.

במקביל למגעים בתוך גוש איזנקוט, יו”ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הציג את עמדת מפלגתו בנוגע להליכים הפוליטיים. בתדרוך לעיתונאים הבהיר ליברמן כי מפלגתו תמליץ על גדי איזנקוט לראשות הממשלה, אך שלל באופן מוחלט הצטרפות לממשלת מיעוט או תמיכה בה. ליברמן מתח ביקורת על ניהול הקמפיין של גוש איזנקוט, וטען כי העיסוק באפשרות של ממשלת מיעוט פגע בתוצאות הגוש בבחירות.

בנוסף להמלצה על איזנקוט לראשות הממשלה, הודיע ליברמן כי ישראל ביתנו תתמוך במועמדותו של יו”ר יש עתיד, יאיר לפיד, לתפקיד יו”ר הכנסת. ליברמן הדגיש כי מפלגתו לא תצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו, גם במקרה של הצעה לרוטציה, וקרא להקמת ממשלה יציבה ללא המפלגות הערביות.

בצד השני של המפה הפוליטית, נמשכים המגעים בין מפלגות האופוזיציה. יאיר גולן, יו”ר הדמוקרטים, קרא להקמת ממשלה חלופית במהירות, תוך שהוא מותח ביקורת על תפקודו של ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. גולן נפגש עם בכירי הרשימה המשותפת, פגישה שהוגדרה על ידי הצדדים כחיובית, כחלק מהניסיונות לבחון אפשרויות להקמת קואליציה.

בתוך כך, עלו דיווחים על אפשרות להימנעות של חברי כנסת מיהדות התורה בהצבעה על ממשלת מיעוט בראשות איזנקוט, בתמורה להסדרים בנושאי דת ומדינה, כגון חוק גיוס. עם זאת, גורמים רשמיים ביהדות התורה הכחישו קיומם של מגעים או גישושים בנושא זה, והדגישו כי המפלגה לא תתמוך בממשלה ללא הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות.

הנשיא יצחק הרצוג צפוי להתחיל בסבב ההתייעצויות עם נציגי הסיעות לאחר קבלת התוצאות הרשמיות. הנשיא רשאי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר לזכות באמון הכנסת. על פי החוק, הצבעת אמון בממשלה דורשת רוב רגיל של המצביעים, מה שמאפשר תיאורטית הקמת ממשלת מיעוט הנהנית מתמיכה מבחוץ או מהימנעות של סיעות אחרות.

הדיונים הפוליטיים נמשכים בצל החשש ממערכת בחירות נוספת. מנהיגי המפלגות השונות מנסים לגבש מתווים שיאפשרו את השבעת הממשלה, תוך התחשבות בקווים האדומים שהציבו כל סיעה וסיעה. המורכבות הפוליטית הנוכחית מציבה אתגר משמעותי בפני כל ניסיון להקמת קואליציה יציבה בכנסת החדשה.