ד”ר צבי סדן טוען כי הטיפול בחשדות לזיופי הבחירות ולהזרמת כספים ממדינות זרות לטובת מפלגות ערביות מהווה כשל לוגי חמור ומכוון מצד מערכת המשפט. לדבריו, השופט נועם סולברג והיועצת המשפטית לממשלה נוקטים בטיעון מעגלי: הם מציגים מראש עמדה שלפיה גם אם החשדות נכונים היקפם מתוחם או שאין ראיות מספקות, אך בד בבד מסרבים לפתוח בחקירה אמיתית שתאפשר את איסוף אותן הראיות. סדן משווה זאת לתקדים הבחירות בבית שמש מ-2013, שם נקבע כי די בעדויות שמיעה ובחשד לפגיעה בטוהר הבחירות כדי להורות על בחירות חוזרות, בעוד שכאן המערכת פועלת להשתקת הפרשה ולטיוחה.
לפי ניתוחו, המהלכים הללו אינם נובעים מרצון בכוח בלבד, אלא מתוך שאיפה אידיאולוגית להגשים חזון פרוגרסיבי שמשמעותו פגיעה אנושה במדינה היהודית. כדי לקדם מטרה זו, מוקדי הכוח במערכת ובשמאל פועלים ליישר קו, לבלום כל איום על שלטונם הממסדי, דוגמת הניסיונות להצר את צעדיו של האלוף דוד זיני שאינו נתפס כעושה דברם, ולהגן על המבנה הקיים בכל מחיר.
בנוסף, סדן מזהיר ממה שהוא מגדיר כרוח בולשביקית המתפשטת במערכות השלטון והתקשורת הציבורית, תוך השתקת עיתונאים ויצירת סטנדרט כפול באכיפה ובהתמודדות עם הפגנות. הוא קורא למחנה הימין להתעורר, להבין את חומרת המצב ולא לעבור על כך לסדר היום, אלא להתחיל במחאה ציבורית ובהפגנות נגד הפגיעה בטוהר הבחירות ובעקרונות הדמוקרטיים.
