בראיון בערוץ TOV, חוקר הפרוגרס ד”ר צבי סדן מנתח את התופעה שבה יהודים מצביעים לכאורה נגד האינטרס הקיומי שלהם, ומשווה בין השמאל הפרוגרסיבי בארצות הברית לבין המציאות הפוליטית בישראל. סדן מדגים זאת דרך יהודים במישיגן שהצביעו למועמדים מוסלמים בעלי עמדות אנטי-ישראליות, כמו עבדול אל-סייד, ומצטט את הסבריה של התובעת הכללית של מישיגן, דנה נסל. על פי תפיסה זו, דונלד טראמפ נתפס כסכנה הגדולה ביותר לקיום העולם, ולכן כל מהלך להדחתו, כולל הצבעה למועמדים בעייתיים ואף פרשנות מעוותת של מגילת אסתר שלפיה יהודים נדרשים כביכול לוותר על קיומם למען שלום העולם, נחשב למוצדק ורצוי.
לטענת סדן, אותו קו מחשבה מעוות הועתק במדויק לישראל, כאשר השמאל הפרוגרסיבי מגדיר את בנימין נתניהו כסכנה הקיומית המיידית והעליונה. מתוך עיוורון אידיאולוגי זה, חלקים בציבור ובמערכת הפוליטית מוכנים לשתף פעולה עם מפלגות ערביות כמו רע”מ והרשימה המשותפת או להמליץ על גדי איזנקוט בראשות גוש של 67 מנדטים, תוך התעלמות מהסכנות הביטחוניות והלאומיות הכרוכות בכך. סדן רואה בכך היגיון רדוד ומופרך שאינו תואם את האינטליגנציה של אותם אנשים, אך מדגיש כי מדובר במציאות ממשית ומסוכנת שמחייבת התמודדות ישירה.
לצד הניתוח הפוליטי הקודר, סדן מביע אמונה היסטורית עמוקה בכך שעם ישראל ניצל תמיד מגזירות ומאיומים, בדיוק כפי שהתרחש לאורך הדורות וגם במבחן הקשה של שבעה באוקטובר, שבו הנס וההצלה התממשו דרך ההנהגה הקיימת. בסיום דבריו הוא משגר אזהרה חריפה לאויבי ישראל, ומבהיר כי אם ייעשה ניסיון נוסף לפגוע במדינה במתקפה דומה לזו של אוקטובר 2023, התוצאה תהיה נכבה חמורה פי עשר
מאז שנות ה90 הלכתי והתפכחתי. מקורא ‘הארץ’ בשקיקה הפכתי ב10/200, האינתיפאדה השניה ומהומות ואדי ערה לימני מפוכח. בשומר חומות הבנתי שהנכבה של ערביי איוש ועזה זו שאלה של סמן. היום, אחרי 7.10, גם הנכבה של ערביי ישראל שמדברים על דו קיום אבל בפועל שולחים לכמסת בעקביות שונאי יהודים וישראל שמעודדים שהידים ורוצחי יהודים. “גוש השינוי” הפסיד בבחירות האלה, גם ובפרט אם יקים ממשלה. מסלול התרסקותו של השמאל מאז ימי אהוד ברק נמשך.