החוקר והפובליציסט ד”ר צבי סדן מציג תמונת מצב חריפה על המאבק הפוליטי והחברתי בישראל, בעקבות פרסום הקלטות בועז בלט וטענותיו של יאיר נתניהו על התנהלות מערכות האכיפה. סדן טוען כי מערכות השלטון והמשפט, ובראשן המשטרה והפרקליטות, פועלות הלכה למעשה כזרוע ביצועית של מחנה השמאל ומקדמות הפיכה שלטונית. לדבריו, תגובת הימין לחשיפות חוזרות ונשנות מאופיינת בציפייה עקרה ל”רעידת אדמה” שאינה מגיעה, משום שהמחנה הלאומי ממאן להבין את טבעו של היריב הפוליטי.
לפי סדן, השמאל בישראל אינו מנהל משחק פוליטי שגרתי של חילופי שלטון, אלא פועל כצבא מאורגן במטרה ברורה וממוקדת: שינוי יסודי של אופייה של מדינת ישראל והפיכתה ל”דמוקרטיה מהותית” ברוח תפיסתו של השופט אהרן ברק, שלטענת סדן משמעותה המעשית היא ביטול זהותה כמדינה יהודית. סדן מדגיש כי ללא היותה מדינה יהודית, לישראל אין זכות קיום או סיכוי לשרוד פיזית במרחב המזרח-תיכוני, ומכאן גם נובע שיתוף הפעולה של מחנה זה עם המפלגות הערביות, החולקות עימו מטרה משותפת זו ולא ברית אינטרסים רגעית.
בסיכום דבריו מפנה סדן קריאת השכמה דחופה לימין, אותו הוא מתאר כמחנה השרוי בתרדמת עמוקה המזכירה את הכשל המודיעיני של ה-7 באוקטובר. לדבריו, הדבקות העיוורת בעקרון “לעולם לא מלחמת אחים” מנטרלת את הימין מלהציב קווים אדומים ברורים מול יריביו, שאינם רואים בו שותף אלא אויב. סדן מזהיר כי אם הימין לא יתעורר ויגדיר גבולות בלתי חדירים – כדוגמת פגיעה בהתיישבות ביהודה ושומרון, שתושביה למודי טראומת ההתנתקות לא יעמדו מנגד מול פינוי נוסף, ההתנגשות האזרחית תתרחש בהכרח, והמחנה הלאומי ימצא את עצמו מובס עוד בטרם החל להיאבק על עתידו.
