לקראת שבת פרשת תולדות, פנו הרב גבי קדוש, רב גני טל לשעבר, והרב יגאל קמינצקי, רב גוש קטיף לשעבר, לרבנים ומחנכים ברחבי הארץ בקריאה להעמיק את התודעה הלאומית ביחס לחבל עזה וגוש קטיף. הפנייה מגיעה על רקע ציון שתי שנות מלחמה ברצועת עזה וחלופת הזמנים מאז עקירת היישובים בשנת 2005.
הבחירה בפרשת תולדות אינה מקרית. בפרשה זו מוזכרים המקומות גרר וחבל דרום הארץ, המזוהים במסורת עם האזור שבו שכן גוש קטיף. הכותבים מציינים כי פרשה זו עוסקת בבארות יצחק ובמפגש עם הפלשתים, נושאים המהווים לשיטתם עילה לעיסוק מחודש במשמעות ההתיישבות באזור זה.
במכתבם מדגישים הרבנים כי לאחר עשרים שנות גלות מנחלת אבותינו, חיילי צבא הגנה לישראל פועלים בשנתיים האחרונות ברצועת עזה. הם מצטטים את הציווי המקראי לאברהם אבינו ללכת אל הארץ אשר יראהו, ומזכירים את דרשות חז”ל על הליכתו של אברהם בדרומה של ארץ ישראל והתיישבותו של יצחק אבינו באזור גרר, המזוהה כיום באזור חאן יונס.
הכותבים טוענים כי לאורך ההיסטוריה, מאז ימי התנ”ך, עזה וגוש קטיף קיבלו את בני הארץ בעליות ובירידות של ההתיישבות. לדבריהם, העלאת המודעות להיסטוריה זו מגדילה את הרצון הפנימי של האומה לעמוד על מעמדה ולהמשיך את מפעל ההתיישבות בחבל עזה.
הרבנים קוראים למחנכים ולרבנים לפעול בשיעורים ובדרשות למען הגברת והעמקת התודעה של חבל עזה כחלק מארץ ישראל. הם מסיימים את פנייתם בברכה לכל הפועלים להשבת בנים לגבולם ולחידוש ההתיישבות בגוש קטיף.
פעילות זו מצטרפת לשורה של אירועים ויוזמות של מרכז מורשת גוש קטיף בניצן, הפועל לשימור מורשת היישובים ולחיבור הציבור הישראלי לסיפורם. במהלך השנה האחרונה קיימו רבני גוש קטיף מסעות שיח וביקורים ביישובי העוטף ובחוות ביהודה ושומרון, במטרה לדון באתגרים ערכיים, חינוכיים ומוסריים המלווים את החברה הישראלית.
במסגרת מסעות אלו, נפגשו הרבנים עם אנשי חוות, מנהיגים ופעילים חברתיים. המפגשים עסקו בדילמות שבין הרצון להתיישב לבין הצורך לשמור על יחסים עם מדינת ישראל, וכן בדרכים שבהן המנהיגות המקומית מתמודדת עם אתגרי השעה.
הרב קובי בורנשטיין, מנהל התוכן במרכז מורשת גוש קטיף, ציין בעבר כי המרכז אינו עוסק רק בעבר אלא גם ברלוונטיות של סיפור הגוש לעתיד החברה הישראלית. לדבריו, המטרה היא להפוך את הסיפור למקור של ריפוי ותקווה.
במהלך השנה האחרונה חנך המרכז מיזמים חדשים, בהם שבילי יישובים ושלטי מורשת המספרים את סיפורם של יישובי גוש קטיף. עבודה זו כללה מחקר מעמיק על שמות היישובים ומשמעותם ההיסטורית והערכית.
אירועי הזיכרון והמורשת חזרו בשנה האחרונה להתקיים בקרבת גוש קטיף, בחורשת כיסופים, לאחר שבשנים קודמות התקיימו בשדרות בשל המצב הביטחוני. המארגנים מדגישים כי האירועים נועדו לעסוק בסוגיות אקטואליות מתוך מבט לעתיד.
השיח הציבורי סביב גוש קטיף נותר נוכח בשיח הישראלי, כאשר דמויות בולטות מההתיישבות לשעבר ממשיכות להוביל קו הקורא לחידוש הנוכחות היהודית ברצועה. קריאת הרבנים הנוכחית מהווה נדבך נוסף בפעילות זו.
ההתייחסות לפרשת תולדות כבסיס רעיוני לחידוש ההתיישבות משתלבת בתפיסת עולמם של הרבנים, הרואים בטקסט המקראי מצפן ומקור השראה למציאות העכשווית. הם מדגישים כי מדובר בתהליך ארוך טווח הדורש סבלנות והתמדה.
במפגשים שקיימו הרבנים עם אנשי חוות ופעילים, עלתה שוב ושוב השאלה כיצד ניתן ליישב את הערכים של ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל במציאות מורכבת. הרבנים הדגישו כי המאבק של גוש קטיף בנה קומה משמעותית בתודעה הלאומית.
הפעילות החינוכית והתודעתית של רבני גוש קטיף נמשכת במקביל לפעילותם בקהילות השונות ברחבי הארץ. הם ממשיכים להוביל מוסדות תורה וחינוך המשלבים לימוד תורני עם עיסוק בסוגיות של מדינה וארץ ישראל.
לסיכום, הקריאה להקדיש את שבת פרשת תולדות לעיסוק בחבל עזה מבטאת את המשך המאמץ של הנהגת גוש קטיף לשעבר להשאיר את סוגיית ההתיישבות ברצועה על סדר היום הציבורי והתורני בישראל.
