בריטניה ממשיכה להתערב במדיניות ישראל ומטילה סנקציות גם נגד תנועת צו 9

ממשלת בריטניה הכריזה על סנקציות נגד שמונה חברות בנייה ופיתוח ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון, וכן נגד תנועת צו 9. הצעדים כוללים הקפאת נכסים ופסילת דירקטורים

ממשלת בריטניה הודיעה על הטלת סנקציות חדשות נגד שמונה חברות בנייה ופיתוח ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון, וכן נגד תנועת צו 9. מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה מסוגה מאז הבחירות האחרונות בבריטניה, והיא מגיעה כחלק ממהלך רחב יותר של משרד החוץ הבריטי בנוגע למדיניות ההתיישבות באזור.

החברות שסומנו על ידי הממשל הבריטי עוסקות בתכנון, בנייה ושיווק של יחידות דיור ותשתיות ציבוריות ביהודה ושומרון. הסנקציות שהוטלו עליהן כוללות הקפאת נכסים ופסילת מנהלים ודירקטורים מכהונה בתפקידים מסוימים. בין החברות שנכללו ברשימה ניתן למנות את חברת פיתוח הר חברון, חברת חמדת שומרון, חברת ס.א.ג. (ולוול) בנייה ופיתוח, חברת לב ההר יזמות, חברת הרי זהב, חברת אריאל מגורי יהודה ושומרון, משרד האדריכלים עמי גבירץ ושות’ וחברת ז.פ. בנייה.

במקביל, הוטלו סנקציות על תנועת צו 9, הפועלת למניעת כניסת שיירות סיוע הומניטרי לרצועת עזה. על פי הודעת משרד החוץ הבריטי, התנועה אחראית לחסימות של מעברים ודרכים המשמשים להעברת ציוד הומניטרי, פעילות שהובילה להכללתה תחת משטר הסנקציות החדש של הממלכה.

המהלך הבריטי מתמקד במידה רבה במיזמי בנייה באזור E1, הנמצא בין ירושלים למעלה אדומים. שר החוץ הבריטי התבטא בנושא וקרא לחברות ישראליות להימנע מהגשת הצעות למכרזי בנייה באזור זה, בטענה כי פיתוחו עלול לפגוע בהיתכנות של פתרון שתי המדינות. המועד האחרון להגשת הצעות לחלק מהמכרזים באזור זה צפוי להסתיים בקרוב, כאשר מכרזים נוספים מתוכננים להיפתח במהלך חודש דצמבר.

הסנקציות הוחלו מכוח הרחבת משטר הסנקציות הבריטי בנושאי זכויות אדם ומשפט בינלאומי הומניטרי. חקיקה זו, שאושרה בחודש אוקטובר האחרון, מעניקה לממשלת בריטניה סמכויות רחבות יותר להטלת הגבלות על גורמים המעורבים בפעילות המוגדרת על ידם כהפרה של החוק הבינלאומי.

ממשלת בריטניה הבהירה כי הצעדים הללו נועדו לשבש את זרימת הכספים לחברות המעורבות בבנייה בהתנחלויות. עם זאת, הודגש כי הממלכה ממשיכה לעודד סחר עם ישראל בתוך הקו הירוק, תוך הבחנה ברורה בינו לבין פעילות כלכלית ביהודה ושומרון.

מנגד, המהלך הבריטי עורר התנגדות מצד גורמים שונים. מוקדם יותר החודש, תובעים כלליים מ-13 מדינות בארצות הברית פנו לשגרירי בריטניה והולנד בדרישה לבטל סנקציות דומות שהוטלו על פעילות כלכלית בהתנחלויות. במכתבם טענו התובעים כי מדובר בהתערבות במדיניות פנים של מדינה ריבונית וכי הצעדים עלולים להסב נזק כלכלי לחברות ועובדים אמריקנים.

ממשלת ישראל מצידה הביעה בעבר התנגדות לצעדים מסוג זה, תוך הדגשת זכותה של ישראל לפעול ביהודה ושומרון. סוגיית הבנייה ביהודה ושומרון נותרה מוקד למחלוקת דיפלומטית מתמשכת בין ירושלים ללונדון, כאשר כל צד מציג עמדות מנוגדות בנוגע למעמד השטח והשלכות הבנייה בו.

ההחלטה הבריטית מגיעה על רקע מתיחות ביטחונית ומדינית אזורית. בעוד בריטניה מציגה את הצעדים כחלק מהגנה על פתרון שתי המדינות, בישראל רואים בהם ניסיון להפעיל לחץ פוליטי על מדיניות הממשלה. השפעת הסנקציות על הפעילות העסקית של החברות הישראליות צפויה להתברר בתקופה הקרובה, בהתאם לאכיפה בפועל של המגבלות הפיננסיות.

גורמים רשמיים בבריטניה ציינו כי המעקב אחר ציות לסנקציות יבוצע על ידי רשויות המס והסחר הבריטיות. חברות המייבאות סחורות לבריטניה יידרשו לוודא כי המוצרים אינם מגיעים מאזורים המוגדרים תחת הסנקציות, מה שמעלה שאלות בנוגע למנגנוני הבקרה שיופעלו על יבואנים.

הסנקציות על תנועת צו 9 מהוות נדבך נוסף במדיניות הבריטית כלפי המצב ההומניטרי בעזה. הממשלה הבריטית הצהירה כי לא תעמוד מנגד בעוד המשבר ההומניטרי ברצועה מעמיק, וכי היא רואה בחסימת הסיוע פעולה המנוגדת לעמדתה הרשמית.

התפתחות זו מצטרפת לשורה של צעדים דיפלומטיים שנקטה בריטניה בחודשים האחרונים. מאז חודש ספטמבר, הממשל הבריטי פועל לשינוי הגישה כלפי פעילות ישראל ביהודה ושומרון, מהלך שכלל גם איומים בסנקציות על גורמים נוספים.

בישראל עוקבים בדריכות אחר ההשלכות של החלטות אלו. משרדי הממשלה הרלוונטיים צפויים לבחון את הדרכים להתמודד עם ההגבלות הכלכליות, תוך ניסיון למזער את הפגיעה בחברות הישראליות ובפעילותן בשטח.

הדיון הציבורי בישראל סביב הסנקציות משקף את המתח שבין המחויבות הלאומית לבין הלחצים הבינלאומיים. בעוד חלק מהציבור רואה בצעדים אלו התערבות פסולה, אחרים מביעים דאגה מההשלכות הכלכליות והמדיניות ארוכות הטווח.

נכון לעכשיו, לא נרשמה תגובה רשמית חדשה מצד ממשלת ישראל להחלטה הספציפית שהתקבלה ב-17 בנובמבר. עם זאת, הנושא צפוי להמשיך ולהעסיק את הדרגים המדיניים בשני הצדדים.

היחסים בין ישראל לבריטניה עומדים בפני מבחן משמעותי, כאשר סוגיית ההתיישבות נותרה בלב המחלוקת. השילוב בין סנקציות על חברות בנייה לבין הגבלות על פעילים חברתיים מסמן הסלמה בגישה הבריטית כלפי המדיניות הישראלית ביהודה ושומרון ובעזה.

הכתבה עניינה אותך?

תודה על ההצבעה! למה? כתבו לנו בתגובות

לתגובות
להצטרפות לקבוצת הווצאפ של ערוץ Tov
לחץ כאן

ערוץ Tov אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות

עוד באותו נושא
הצטרפו לניוזלטר וקבלו ספר חינם!
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
שיטת ימימה 2025

כתבות נוספות

הצטרפו לניוזלטר וקבלו ספר חינם!

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום

שיטת ימימה 2025
0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x