האמירות הקשות והקריאה לשביתות ולמרד שנשמעו לאחרונה מפי מתנגדי הרפורמה המשפטית, הביאו לאזכור שמו של משה פייגלין בדיונים שונים ברשת. זאת על רקע קריאתו בעבר למרי אזרחי בלתי אלים כנגד הסכמי אוסלו. בזמנו הוא הורשע בהמרדה.
קשה שלא לתהות על ההבדלים בין היחס שקיבל לבין זה שמקבלים הקוראים למרד הנוכחיים שדבריהם אלימים הרבה יותר.

פייגלין מבהיר שבשונה מהדיבור הקיצוני בימין השמור לשוליים, בשמאל הוא מגיע מצד בכירים ומנהיגים.
יחד עם זאת, הוא אינו מופתע מההתנהלות הבררנית שאנו רואים כבר שנים – גם מצד מערכת הביטחון והמשפט: "ראינו נערי גבעות נרצחים ומואשמים תחת עינויים קשים כשבג"ץ מפנה להם את גבם". וגם מצד התקשורת שעושה איפה ואיפה ודואגת לקדם את ההפגנות הנוכחיות ללא הפסקה, כשבפינוי מגוש קטיף היו הפגנות גדולות בהרבה שלא סוקרו באותו האופן.

אם כבר עוסקים בגוש קטיף – פייגלין ששמע את נאום הנשיא השבוע, לא יכול היה שלא להשוות את דבריו לנאום של הנשיא קצב דאז בזמן הגירוש, אשר התייצב לצד השלטון במהלכו "האכזרי שאין דיקטטורי ממנו".

הנשיא הרצוג, טוען פייגלין, מתייצב כעת במפורש לצד "נסיון חוליגני" המתבטא באלימות ובאנרכיה כדי למנוע מממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי לממש את הבטחתה הלגיטימית לבוחריה. לטענת פייגלין, הנשיא בוחר לעכב את מימוש הרפורמה משום שהשמאל מבין היטב שמשמעות עיכוב התהליך היא שהרפורמה פשוט לא תקרה – כמו שלא קרתה כבר 30 שנה.

מהו הדיסוננס המהותי בין רעיון הדמוקרטיה לרעיון הפרוגרסיבי של השמאל?

צפו בראיון המלא לאורנה ישר

דורון כהן, עורך ״מעריב״: ״מערכת המשפט הפכה את ראש הממשלה לתפקיד יצוגי״