מה היה כל כך פורץ דרך בספר "מדינת היהודים" של הרצל?
לדברי מיכאל לובוביקוב, הספר לא הציג דברים חדשים רבים אך התווה באופן מעשי כיצד להגשים – בכלים פוליטיים – את חלומו רב השנים של העם היהודי לעצמאות.
"היינו על אדי הדלק של החזון הזה במשך כמה עשרות שנים טובות עד הקמת המדינה", אומר לובוביקוב, "אך באמצע שנות קיומה משהו השתבש בדרך והביא אותנו למצב הנוכחי". היום אנו נמצאים בוואקום אידאולוגי, כלומר ללא חזון רעיוני ממשי. הפעם האחרונה שהיה כזה היא בהסכמי אוסלו לפני 30 שנה, כשנשמעו הבטחות לאוטופיה במזרח התיכון.
לדברי לובוביקוב, הימין שנמצא כעת בשלטון צריך לפעול להנחלת המורשת הציונית המבוססת על זכותנו על הארץ – "לא מספיק להשתלט על הפקידים של המנהל האזרחי, אלא להציב יעד לאומי ברור". היעד הזה יכלול פתרונות לבעיות יומיומיות כמו מצוקת הדיור והתחבורה, כמו גם בנושאי ביטחון והתיישבות.
כיצד מסביר לובוביקוב את הקשר בין הכשל ההסברתי לאנרכיה של מתנגדי הרפורמה המשפטית?
לדבריו, השמאל שתרם רבות להקמת המדינה, עבר מהפך קיצוני בשנת 67' בה נפרד מהשלטון. מאז הוא הפך משמאל ציוני-סוציאליסטי לאנטי-ציוני שהתנתק מהשורשים ומחזון התקומה, לטובת הזרמים הפרוגרסיביים-מודרניים. הוא אף דואג להנחיל את ערכיו למערכת החינוך ולאקדמיה.
כיצד, אם כן, ניתן להסביר את העובדה שככל שאדם צעיר יותר – סיכוייו להצביע לימין עולים?
צפו בראיון המלא
מדינת ישראל היא מדינת היהודים ולא מדינת כל אזרחיה ומי שלא מוצא חן בעיניו שידפוק את ראשו בקיר או שיעזוב ותבוא עליו ברכה
חזון לא היה כי אין נביא בימינו כבר 2000 שנה רצון היה כולם רוצים לחיות השאלה איך ואיפה וזה לא נראה בשום פנים ואופן שרוצים מדינה יהודית אמיתית אפילו לא אצל החרדים כי מי יחליט ועל מה יחליט כי רקהרבי שלי צודק זה ממש כמו גלות בבל אבל בארץ ישראל צריך כל אחד להצדיק חבירו ואז נזכה לגאולה שלמה אמיתית