בין שפע של אוכל וכוסות היין, רגע לפני שלובשים לבן וצוללים אל ההגדה, בואו נתעמק במטעמים המיוחדים שיקבלו את פנינו בשולחן חג.
אנחנו אוכלים מרור כדי לזכור את מרירות חייהם של אבותינו בעת שעבדו במצרים.
אנחנו אוכלים ביצה – שהיא זכר לקורבן החגיגה שהיה נהוג בבית המקדש.
את הכרפס, הירק המיוחד, אנחנו אוכלים בשביל לעורר את הילדים סביב השולחן לשאול "מה נשתנה?"
החרוסת המתוקה מזכירה לנו טיט, שהוא סמל לעבודת הפרך במצרים ובניית הפירמידות אבן אחר אבן.
את החזרת המרירה והחריפה אנחנו כורכים ביחד עם החרוסת בתוך המצה – כדי לזכור שבסופו של דבר – הגיע הטוב אחרי הרע.
זרוע צלויה באש היא זכר לקורבן הפסח, וגם מסמלת את "הזרוע הנטויה" בה הוצאנו ממצרים.
יום הולדת שמח, עם ישראל.
חג פסח שמח וכשר!
צפו בהסבר המלא
