חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ההצגה "מעיין חיים" – שער לעולם המתבגרים

ידידיה אנקרי מספר על ההצגה החדשה שלו "מעיין חיים", שעוסקת בנושא שהכי קשה לדבר עליו במגזר הדתי

תגיות

שתפו :

קרדיט: שניר קציר.

זהו סיפורו של מעיין חיים, נער בן 17 הנקרע בין הרצון לקדושה לבין סערת הגוף ופיתויי העולם שבחוץ, ונאבק על הבמה בינו ובין היצר. בהצגת היחיד החדשה מעלה ידידיה אנקרי, שחקן, רקדן ויוצר תיאטרון, את אחד הנושאים הבוערים במגזר, ומאפשר שיח כן, נוח ומוגן להורים, מורים ומתבגרים, במטרה לדבר על מיניות ו״להישאר בחיים״. 

איך הכל התחיל?

״הרעיון להצגה קרם עור וגידים לאחר כשנתיים בהם הייתי מנחה למוגנות בעמותת "לתת פה". במאות הסדנאות שהעברתי לבני נוער נזכרתי בגיל ההתבגרות שלי ובתחושות הקשות, בבדידות בתסכול ובצורך בלהסתיר, יחד עם כל רגשות האשמה על השינויים הטבעיים שהתרחשו לי בגוף. גיליתי שככל שסיפרתי על עצמי כך הפכו הסדנאות למעצימות ומחברות. הבנתי שגם היום הסיפור הוא אותו סיפור והנערים חווים בושה, צורך להסתיר ובדידות. במקום הזה השחקן והיוצר שבי התעורר ופשוט התחלתי לכתוב. הכתיבה קלחה, משפטים שהייתי שומע בסדנאות פשוט ריצפו את המחזה "מעיין חיים" בטבעיות ואותנטיות מרגשת. בחסדי שמיים פגשתי ביצחק לאור שכתב איתי את המחזה וביים אותו והמוסיקה של נערן אשחר השלימה את החוויה״.

למה זה חשוב?

״ההתפתחות המינית זה השלב הכי מסעיר, חשוב ומשמעותי שעובר מתבגר בגיל ההתבגרות. אם נוסיף לזה את החשיפה המוגברת שאנחנו חיים בצילה, החל מהמדיה דרך האופנה ברחוב ועד הדיבור הציבורי לגבי מוגנות ופוגעים, זה עלול לבלבל. העולם שבחוץ מתווך מיניות לרוב לא כמו שהיינו רוצים או חושבים שמתאים. כשאנחנו מגיבים בשקט, אנחנו משאירים את הילד שלנו להתמודד עם החוויה הזאת לבד. אם נוסיף לזה את הציפיה שלנו מהם לחיים של קודש, של שמירת עיניים והברית הם עלולים לחוות חוסר קבלה, אשמה ותחושה של חיים בחטא. המקום המיני בנפש האדם שמחפש אהבה וחיבור יהפוך בחוסר תשומת לב אצל המתבגר שלנו למקום שבו הוא מרגיש לא ראוי ובעיקר לא שייך. אתה לבד והסיבה המרכזית לזה היא מיניות שבורכת בה וזה כואב״.

איך מתעסקים בנושא כזה בזהירות הנדרשת? 

״כמו כל נושא אחר בעולם פשוט באים לדבר, לא להציל, לא ללמד, להוכיח או להסביר. באים להיפגש ולשמוע מה שלומו? איך הוא מרגיש? מה הוא חושב?. כשאני בא עם הרצון לשמוע אני לא מביא מושגים ומחשבות מהעולם שלי שיכולים להיות לא מתאימים לנער. אני מקשיב לשפה שלו, למרחב התמרון הרגשי ושם אני פשוט נמצא. אם הוא רוצה את דעתי – אשתף אותו, אם הוא צריך חיבוק ומבט בעינים – הוא יקבל. כשאני בא עם אג'נדות אני כבר מגיב ומייבא לשיח המתוק שיכול להיוולד ביננו קולות ומחשבות חיצוניות. כשאין הקשבה במפגש בינינו, זה עלול לייצר שיח מציף או אנטי שסוגר את הלב״.

איזה תובנות עלו במהלך העבודה על המופע? 

״גיליתי את הכלי המדהים הזה של תיאטרון. היכולת לתת כל כך הרבה ודווקא להשתמש במסתורין של התיאטרון כדי להישאר צנוע ומדויק. הרבה פעמים שיח על מיניות מנותק מהקשר, בטח כשהוא מופיע ברשת, וגם כשהוא מופיע באופן ובחברה לא מותאמת. כיון שההקשר בהצגה ברור ועמוק, נוצר חיבור רגשי בין הדמות מעיין חיים לבין הצופה, וזה מאפשר לחשוף ולהעמיק ועדיין כל הקהל, מראש הישיבה ועד צעיר התלמידים, ירגישו רגועים ומוגנים על הכסא״. 

מה התגובות למופע? 

״ב"ה מדהימות. בני הנוער הצופים באים לתת לי חיבוק או לחיצת יד או פשוט באים ואומרים תודה, ואני מבין שהם קיבלו את המתנה הכי עמוקה – שאפשר לדבר על מיניות ולהישאר בחיים. מצד האבות והרבנים ההצגה היא שער לשיח. "מעיין חיים" זאת דמות שעוד מלווה את הכיתה גם הרבה אחרי שאני עוזב. זה נהיה כמו "שם קוד" לדבר על מיניות ועולם רגשי, לנתח ולהבין באופן מוגן ומחובר. חודשים אחרי, אני עוד פוגש רבנים שמודים ומברכים את ההצגה,  ואבות ששולחים בפרטי על השיחות עם המתבגר שלהם ושהם הצליחו לתת לנער שלהם משהו שהם לא קיבלו. אבל התגובה שהכי ריגשה אותי היא דווקא מצד האמהות שקיבלו הצצה נדירה לעולם גברי. תחושות, רגשות  ומחשבות שהרבה פעמים מתבטאות בשתיקה. פתאום הן מקבלות את ה"זכות" להיות זבוב על הקיר ברגעים המכוננים האלה של גילוי וחקירת המיניות״.

מה הציפיות שלך הלאה מהמופע?

״החלום זה לעבור בכל ישוב, קהילה וישיבה וממש להפוך את האדמה ולפגוש את כל הנערים שאפשר בציבור הדתי. בשיתוף עמותת "לוקחים אחריות" תהליך עיבוד המופע יהיה מלא יותר ויכלול סדנאות, מערכי שיעור ויחידות מלאות לרבנים ולצוותי ההוראה "לתרגל" שיח פתוח נעים עמוק וכנה על מיניות״.

ובמובן האישי?

״לאחרונה יצאתי בקורס ליווי רווקים בשיטת "הכל יחסים"- נושא קרוב לליבי״

למה?

״כי מאד נהנית מהרווקות״ הוא צוחק ״ורק כשרציתי להתחתן זה נהיה מורכב וכבד. אחרי שלוש הצעות נישואין לרחלי (אנקרי- שגם פועלת בשדה הזוגיות במופע המשותף ״מעוררות אהבה״ עם רוחמה בן יוסף, ש.ר) וכמה סיבובי פרדות החלטנו ללכת לאימון. שני מטפלים זוגיים המליצו לנו להיפרד אבל אז פגשנו את יעל וארי לב אור שליוו אותנו לחתונה ולאחר מכן לימדו אותנו להיות מאמנים ומלווים בעצמנו. שנים אני מאמן פרטני אבל מרגע שגיליתי את הכח של קבוצה הגיע הזמן גם לתת את הברכה הזאת״.

tal
Author: tal

ערוץ ToV אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות   🇮🇱

עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום