ד"ר מירב אהרון-גוטמן, מרצה בכירה בטכניון, עמדה על הבמה באחת מהפגנות "קפלן" לפני כחודשיים ונאמה, בין היתר, על "חוסר צדק חלוקתי". אותו נאום הוגדר ע"י הסופרת והעיתונאית נטע חוטר כ"אחד הנאומים היפים שהיו בהפגנות נגד החקיקה המשפטית – ברמה של נאום מ"הבית הלבן"". מאז הנאום המשיכה ד"ר אהרון-גוטמן לפקוד את ההפגנות ולהיות קול משמעותי נגד הרפורמה המשפטית והממשלה. 

לאחר הראיון של אהוד ברק בערב שישי בחדשות ערוץ 12, בו קרא "להשתיק את החברה" (העיתונאית דניאל רוט אבנרי), המחאה קיבלה תפנית.

ד"ר אהרון-גוטמן ביקרה בחריפות את דבריו ואת פועלו של ברק: "אהוד ברק, צא לנו מהמחאה. השפה שלך, ההתנשאות המובנית ("איפה העורך"), השוביניזם שלך, היחס שלך לעיתונאית צעירה. כל אלה הם מקלות בגלגלי המחאה שלנו. צפיתי והתכווצתי במקומי. אם הבאת כספים – קח אותם. אם הבאת קשרים – נתק אותם. יש לנו צורך בסיפור חדש. חייבים לכתוב אותו אנשים חדשים. היחס לנשים הוא אחד הבסיסים המרכזיים במחאה הזאת. אי אפשר להגן על זה – ואז לשבת באולפן ולהיות שוביניסט. לא בשם שלי". 

כהמשך לפעולתה לדחיית אהוד ברק מהמחאה, ממצבת ד"ר אהרון-גוטמן את שקמה ברסלר כמנהיגת המחאה:

"כשהייתי בקפלן בלט לי דבר אחד – כמה הם אוהבים את שקמה. הם מגיעים לקדמת הבמה. נוגעים בה. מחזקים אותה. רק אל תשברי לנו. תראו את המבטים שלהם. הסוציולוגיה הישראלית לא הקדישה מספיק מאמץ למחקר על מנהיגות. באוניברסיטה  העברית עוד עוסקים בזה וסוציולוגים של הצבא עוסקים בזה. אבל התחום הופקר לידי הפסיכולוגיה וחבל שכך. לא רק הימין מקטין את שקמה ורואה בה חיילת של-השלימו -את-החסר. גם השמאל דואג להגיד לה שוב ושוב: למה-את-לא-מדברת-על-הכיבוש. ויובל אלבשן (בשם פרדיגמת "הצדדים") משווה אותה לטלי גוטליב. מנתח את צורת שערה, מונה את ילדיה. אבל כשכל הגברים מסגבירים לשקמה דברים, למדתי בקפלן שהאנשים במחאה רואים דברים אחרים לגמרי. רואים אישה שנלחמת למען הערכים שלנו כבר שנים, וביתר שאת בחודשים האחרונים. רואים את הנחישות שלה. רואים את הפעולה הסימבולית עם הדגל. היד שמונפת מעלה – והם שואבים ממנה כח. זה בסוף הפרטים הקטנים. הצניעות. הדמות הקבועה שתמיד שם. שלא תכזיב. שכחנו איך מנתחים מנהיגות כי אין לנו מחקרים סוציולוגיים על זה בסוציולוגיה הישראלית. אני אוהבת אותה. אני גאה בה. היא משכנעת אותי כל פעם מחדש שאנחנו האנשים להם חיכינו. וביחד עם כל האנשים שבאים לחזק אותה, אני רוצה להגיד לך תודה. תמשיכי. אנחנו איתך".