[vplayer id='11290']
השיח הישראלי ברשתות החברתיות עוסק במידה רבה בשאלת התמיכה, או הגינוי, על הפלישה הרוסית לאוקראינה. בקצה אחד של הסקאלה עומדת ההשוואה האבסורדית בין פוטין לצורר הנאצי ובקצה השני צהלות שמחה, או שמחה לאיד כלפי אוקראינה. אין טעם להתייחס ברצינות לעמדות של שני הקצוות האלה. לא מדובר במשחק כדורגל ולכן התמיכה, או הגינוי של צד זה או אחר באופן גורף אינם במקום.
ה-CIA פרסם במספר מדוחותיו הגלויים את ההערכה לפיה רוסיה לא תעבור לסדר היום על הצטרפותה של אוקראינה לברית נאט"ו. לא מדובר בהערכה ספקולטיבית מדי. כך למשל נכתב במזכר שכתב ב-2008 מי שמשמש כיום כראש ה-CIA, ויליאם ברנס, למזכירת המדינה בזמנו, קונדוליזה רייס: "כניסה של אוקראינה לנאט"ו היא הקו האדום הבוהק ביותר בעבור האליטות הרוסיות (לא רק פוטין). על פני יותר משנתיים וחצי של שיחות עם שחקני מפתח רוסיים, מהטיפשים ביותר בחללים האפלים של הקרמלין למבקרים הליברלים והחריפים ביותר של פוטין, עוד לא מצאתי ולו אדם אחד שרואה בהצטרפות אוקראינה לנאט"ו דבר, מלבד איום ישיר על האינטרסים הרוסים".
ברור שיש לא מעט אינטרסנטים שמטשטשים את העובדה הזו כדי להעצים את חומרת הפלישה הרוסית ואולי גם כדי לנקות כל אחריות מארה"ב והמערב על הפרת הבנה ישנה עם מוסקבה, או לכל הפחות התגרות חזיתית בה. לא, אין הכוונה לכך שרוסיה רשאית להגיב כפי שהגיבה, אבל כמו שאומרים על אלימים בכלל – הכוח הפיזי הוא הברירה היחידה העומדת בפני מי שאין לו מנעד תגובות לגיטימיות אחרות. ולרוסיה, שעדין רואה בעצמה מעצמה עולמית, אין מנעד כזה. יש לה צבא גדול, משחתות, מטוסי קרב וצוללות, כמו שאמור להיות למעצמה, אבל אין לה שום דבר אחר.
ארה"ב שולטת במגוון תחומים בעולם. הדולר הוא עדין המטבע החזק ביותר, יש לה חברות גלובליות שמובילות את כל המהפכות המודרניות, כמו התקשורת, האינטרנט והחדשנות. לא פחות מ-122 מתוך 500 החברות הגדולות בעולם הן חברות אמריקניות – מדובר בכ-24% מהן בעולם, בעוד אוכלוסיית ארה"ב מהווה 4% בלבד מאוכלוסיית העולם.
רוסיה, לעומת זאת, רחוקה מלהיות מעצמה בכל קנה מידה כלכלי. המעצמה המתיימרת להיות בין ה-3 הגדולות בעולם היא השישית בגודלה במונחי תוצר, אבל למעשה היא הרבה למטה מזה. 60% מהתל"ג הרוסי מקורו בגז ובנפט, כך שאפקטיבית אין לה חשיבות גדולה במסחר הבינלאומי, מלבד האנרגיה. כפי שוודאי שמתם לב, אתם כמעט לא צורכים דבר "מייד אין ראשה". מידת התלות של הכלכלה הרוסית בגז ונפט גדולה יותר אפילו מהתלות של כלכלת איראן באנרגיה. למעשה רוסיה המיתה את הכלכלה שלה ושמה את כל יהבה על מאגרי הנפט והגז שלה, מהם רק מעטים מאזרחיה נהנים.
רוסיה נערכה למלחמה הזו היטב כשהצטיידה ברזרבות מט"ח של יותר מ-630 מיליארד דולר, אבל היא לא הכינה את עצמה לתרחיש לפיו מדינות המערב יעמדו על רגליהן האחוריות ויחסמו את אפשרויות המסחר שלה עם העולם. התגובה הזו הביאה לקריסת הבורסות ברוסיה, לקריסת הרובל ב-40% ולזינוק הריבית שם מ-9% ל-20%. האיום בהחרמת כספים, חברות, מטוסים וכלי שייט אזרחיים של רוסיה בעולם הפיל מסך ברזל על רוסיה, והפעם לא ביוזמתה.
המלחמה הזו תאיץ את התקרבות אוקראינה למערב
