מסופר על שני אחים שחיו זה לצד זה במשך הרבה שנים בחוות שכנות עד שיום אחד הסתכסכו בשל ויכוח טיפשי. זאת הייתה המחלוקת הרצינית הראשונה והיחידה ביניהם שהתרחשה במשך כל 50 שנות חייהם. עד ליום ההוא הם תמיד עבדו יחד את השדות, התחלקו בידע ובתוצרת החקלאית וידעו לעזור אחד לשני בעת הצורך. הכל התחיל עם אי הבנה קטנה וכפי שלפעמים קורה במצבים שכאלה, המריבה התגלגלה למצב לבלתי נסבל, חילופי מילים פוגעות ואחר כך – שבועות של שקט.

יום אחד נשמעה דפיקה על דלת ביתו של האח הבכור. בפתח עמד נגר מזוקן עם ארגז כלים. "אני זקוק לעבודה לכמה ימים", אמר הזר, "האם אדוני זקוק לכמה תיקונים בחווה?"
"כן", אמר בעל החווה, "יש לי עבודה עבורך. בחווה מעבר לנחל גר השכן שלי, שהוא במקרה גם אחי הצעיר. עד לא מזמן היה בינינו שטח ירוק מדהים אבל אז הוא הטה את אפיק הנחל על מנת שיחצה בינינו כגבול. הוא בטח עשה זאת כדי להרגיז אותי, אבל אני עוד אראה לו…" סיפר האח הבכור. "אתה רואה את העצים שעל יד האסם? אני רוצה שתבנה מהם גדר בגובה שלושה מטרים. אני לא רוצה לראות אותו יותר אף פעם."

הנגר שתק, חשב לכמה רגעים, ולבסוף רק אמר: "אני מבין".

החוואי עזר לנגר לסחוב את העצים ואת הכלים, ונסע העירה לסידורים. עד הערב, כשהחוואי חזר, הנגר כבר סיים את עבודתו. כשהחוואי הגיע לנחל, הוא נותר המום לגמרי. עיניו כאילו יצאו מארובות העיניים, והוא לא הצליח להוציא מילה מפיו.
במקום לא הייתה גדר, במקומה היה גשר. גשר מקסים ומיוחד, ממש יצירת אומנות, עם מעקה מעוצב ופיתוחי עץ. האח הצעיר לפתע הגיע גם הוא לערוץ הנחל. הוא חיבק בהתרגשות את אחיו המבוגר ואמר: "אתה משהו באמת מיוחד… לבנות גשר, אחרי כל מה שאמרתי ועשיתי!" בזמן ששני האחים התחבקו זה עם זה, הנגר אסף את כליו והתכוון ללכת.
האחים פנו אליו ואמרו "אנא ממך, השאר עוד כמה ימים – יש לנו עוד כמה דברים לתקן בחווה."

"הייתי מאוד רוצה להשאר, אדונים נכבדים", ענה הנגר, "אבל יש לי עוד הרבה גשרים לבנות במקומות אחרים ועוד הרבה דברים לתקן…"

אותו נגר במקום לבצע את עבודתו, פעל אחרת. דווקא בשל כך, העבודה שלו הייתה יותר טובה עם ערך אמיתי של שלום ואחווה.

בפרקי אבות התנא הלל, מתאר לנו את דמותו של אהרן הכהן ומה המסר. הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה.
חז"ל מספרים שאהרן הכהן ידע להשכין שלום בין איש לאישתו ובין איש לרעהו גם בדרך של שינוי. כמו בסיפור של הנגר, אהרן היה מעביר מסר מקרב, אפילו מסר שלא נאמר לצד השני ואז גורם להשכנת השלום.

השנה קיבלנו מסר מצמרר מהאסון הטארגי של שני האחים לבית משפחת עשור: מעין וסהר ז"ל.
מעין לפני מותו כתב משפט שהפך כעין צוואה לנו ולדורות – "מתי כולם יבינו שכולנו פה אחים" ?

לכן, במקום לבנות גדר וחומה כלפי הצד השני והשונה, שני הצדדים צריכים להתחיל לבנות "גשר". גשר שדרכו נקבל בצורה טובה ומתוקה את השנה החדשה: "תחל שנה וברכותיה".