בשיחה טעונה בערוץ TOV, משרטט ד”ר צבי סדן,תמונה מדאיגה בנוגע לעתיד הלכידות החברתית בישראל על רקע המתיחות הפוליטית בין ימין לשמאל. סדן מתייחס בראש ובראשונה להערכותיו של האלוף במיל’ גרשון הכהן, שטוען כי ניסיון נוסף לפינוי מאסיבי של יישובים ביהודה ושומרון לא יעבור בשקט כפי שקרה בהתנתקות, אלא יוביל בהכרח למלחמת אזרחים. לשיטתו של סדן, דבריו של הכהן אינם מהווים איום פוליטי אלא הערכת מצב ריאלית של אדם שהיה “בשטח” ופיקד על פינוי גוש קטיף, ומבין כיום שהציבור בימין ובציונות הדתית נמצא בנקודת אל-חזור.

סדן מבקש לעשות הבחנה חדה בין הפחדים של שני המחנות. בעוד שלטענתו החששות של השמאל מהימין הם “מדומיינים” ומבוססים על אילוסטרציות של פחד ולא על אירועי עבר (כמו התבטאותו של יאיר לפיד על התבצרות עם נשק), הרי שהחששות של הימין מהשמאל נשענים על ניסיון היסטורי כואב דוגמת הסכמי אוסלו וההתנתקות. הוא מצביע על היחס המחמיר, לדבריו, של מערכות אכיפת החוק והשב”כ כלפי המתנחלים, כגורם המעמיק את תחושת הניכור והופך אותם ל”אזרחים סוג ד'”.

בהמשך הריאיון, מזהיר סדן מפני הרטוריקה של דמויות בשמאל, כמו יאיר גולן, שלטענתו משווים את המתנחלים לאויבי המדינה. הוא טוען כי הסלמה מילולית זו עלולה לתרגם את עצמה לפעולות דרסטיות בשטח, אך מבהיר כי הימין לא “יישב בחיבוק ידיים” כפי שעשה בעבר. לסיכום, סדן מציב את הקונפליקט כמאבק עמוק הרבה יותר מאשר חילופי שלטון או “מאבק אליטות”, הוא רואה בכך מאבק על עצם הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית, ומזהיר כי אם הממשלה תנסה לכפות את סדר היום של השמאל בדרכים של עקירה, הפיצוץ החברתי יהיה בלתי נמנע.